לק"י. שלום הרב,
וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ:

את לשון "אדני" בפסוק ג של פרק יח בבראשית
מפרש הרמב"ם במורה הנבוכים-
ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך, שגם זה תיאור מה שאמר במראה הנבואה לאחד מהם, ואמר לגדול שבהם אמרו [...] (מורה הנבוכים חלק ב פרק מ"ב)
כלומר, לשון אדני חול - לגדול שבהם.

לעומת זאת, במשנה תורה הוא פוסק כקודש-
כל השמות האמורות באברהם קדש, אף שנאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך, הרי הוא קדש (משנה תורה ספר המדע הלכות יסודי התורה, פרק ו הלכה ט)

לכאורה ישנה סתירה...

אמנם, במורה הנבוכים בחלק א מסביר הרמב"ם כי לשון הקודש של "אדני" מבוססת על לשון החול-
כל שמותיו יתעלה המצוים בספרים כולם נגזרים מן הפעולות, וזה מה שאין בו נעלם, זולתי שם אחד והוא יוד הא ואו הא, שהוא שם מיוחד לו יתעלה, ולפיכך נקרא שם מפורש, עניינו שהוא מורה על עצמו יתעלה הוראה ברורה שאין בה שתוף . אבל שאר שמותיו הקדושים מורים בשיתוף, מפני שהם עזרים מפעולות ימצא לנו כמותם כמו שביארנו, שאפילו השם אשר אנו מכנים בו יוד הא ואו הא גם הוא נגזר מן האדנות: [...]
וכבר נאמר למלאך: אדני אל נא תעבר. וביארתי לך זאת בשם 'אדני' דווקא, שאנו מכנים בו, מפני שהוא היותר מיוחד בשמות הידועים לו יתעלה. אבל השאר, כגון דין וצדיק וחנון ורחום ואלוהים, הרי כלליותם וגזרתם ברורה. (מורה הנבוכים חלק א פרק ס"א)

והרב קאפח בפירושו על משנה תורה הסביר כי אין סתירה-
ומ"ש הכס”מ בענין אדני אם נא מצאתי חן, עיין מו”נ ח"א פ’ סא שכתב וכבר נאמר למלאך אדני אל נא תעבור, ע”ש וכת"ק בשבועות לה ב, והוא ר' חייא כמבואר בבראשית רבה פ' מח. ואין בכך סתירה למ"ש כאן, כי כאן למעשה אם צריך לקדשו פסק לחומרא, וס”ל לרבנו דאם קדש את החול אין בכך כלום, אבל אם לא יקדיש את הקדש פוסל. וכבר נחלקו בכך הפוסקים. (הערות הרב קאפח, משנה תורה ספר המדע הלכות יסודי התורה פרק ו הלכה ט)

אך למעשה, מה דעתו של הרמב"ם על לשון "אדני" בפסוק? לא ברורה לי דעת הרמב"ם, אשמח לתשובה.
תודה רבה.