לק"י יום חמישי כה' בשבט ה'תשע"ו ליצירה ב'שכ"ז לשטרי

שלום לכ"ת.

1) ידוע כי לפי דעת רבינו הרמב"ם, כאשר נחלק הגויל לשנים, החלק הצמוד לבשר הוא הקלף, והחלק הקרוב לשיער הוא הדוכסוסטוס, היפך דעת מרן השו"ע.
כמו כן, ספר תורה הנכתב על הדוכסוסטוס פסול.
רוב ישראל כיום נוהגים עפ"י דעת מרן, ולפיכך כאשר מוכרים קלף, מוכרים את החלק הצ מ ו ד ל ש י ע ר, שהוא דוכסוסטוס לשיטת הרמב"ם.
יוצא מכאן, שרוב ספרי התורה שלנו, הכתובים על קלף [לדעת מרן] (לאפוקי הכתובים על הגויל), פסולים לדעת הרמב"ם, כי הם כתובים על הדוכסוטוס לדעתו.
האמת נכון הדבר?
האם בתימן פסקו בזה עפ"י הרמב"ם או עפ"י מרן השו"ע?

2) האם ניתן לכתוב (תאריך כתיבה לדוג') בדיו על הקלף העודף החיפוי למגלּה בתחלּתה?

3) האם ניתן לכתוב לכתחלה את האות שי"ן עם בסיס ישר, או שראוי להטותה על צידה (וכן קו"ף הנוגעת בגגה, וכן קוצו שליו"ד לרבינו תם)?

4) האם יש כיום מי שכותב בדיו מעשן שמנים?

בכבוד רב, תבוא עליך ברכת טוב.