אכן התורה אסרה למורה הוראה להורות הלכה כשהוא שיכור, ואפילו הוא רק שתוי, כגון ששתה רביעית יין בלתי מזוג, ורבינו, בביאת מקדש, א, ג, כתב שנשתבשה דעתו מעט. הוסיף רבינו וכתב שם, שגם נשתכר ע"י חומרים אחרים, כגון תמרים, חלב וכיו"ב, אסור לו להורות הלכה, וכן פסק להלכה, הרמ"א על השו"ע, יו"ד, רמב, יג, ועיין בש"ך,שם.

מהלכה זו נוכל להסיק, שכל דבר שגורם לשיבוש מועט של הפעילות המוחית, מונע בעד מורה הוראה מלהורות הלכה. איני בקי בטיב הסמים שציינת ובהשפעתם על הפעילות המוחית, אבל כלל נקוט בידינו, כל שגורם לשיבוש מועט בדעתו של הרב, מונע ממנו מלהורות הלכה.

צא וראה, יש סמים, כמדומני גם מאלה שציינת, שאוסרים על הצורך אותם לנהוג, עד שתפוג השפעת הסם, וא"כ כך גם להוראת ההלכה.

לגבי תפילה, מי ששתה רביעית יין, לא יתפלל עד שיסיר יינו מעליו, ואם התפלל, בטרם יסיר יינו מעליו, תפילתו תפלה, אולם שתה מעט ורביעית הרי הוא שיכור, ואסור לו להתפלל, ואם התפלל תפילתו תועבה וצריך לחזור על תפילתו.

תוכל להאזין להלכה יומית בעניין זה באתר נצח קהילת ישראל באודיו.