1. המסורת הקדומה לפניהם, לא בפניהם.
2. לפי רבינו, אומרים תחנון בחודש ניסן ותשרי, וכן בימי שנה להורים או לאדמו"רים, אולם לא יפול על פניו במקום שלא נופלים על פניהם ואין עליו חובת השלמה.

אך ישתדל להתפלל במקום שמתפללים לפי מסורת אבותיו.

3. לפי רבינו, הקשר בצורת יו"ד, הוא בצורה שמתקבלת כשהרצועה עוברת בלולאה, ולפי רש"י קושרים בתחילת הרצועה. קשר כמין יוד ולפי הזוהר יש להצמידו לקציצה, וכך נפסקה ההלכה בשו"ע, או"ח, כז, ב. אבותינו נהגו לקשור את הקשר כעין יו"ד, לפי רש"י. ומטבע הדברים השפעת השו"ע והזוהר, גרמה לכך שבימינו מצמידים קשר זה לקציצה.
4. עיין רבינו, תפילין, ד, ח, דברי מהרי"ק ז"ל בהערה יח, עמ' שמה, שלפי רבינו, אם טעה והוציא של ראש תחילה, יניחנו, ויברך על מצוות תפילין, ואח"כ יניח של יד, ויברך, להניח. וזאת כדי שלא יעביר על המצוות.

ולפי מרן השו"ע, או"ח, כה, ו, מניח של יד תחילה ואח"כ של ראש, אע"פ שטעה והוציא של ראש תחילה.

5. לפי מנהגנו, יש נפילת פנים גם כשאין ס"ת.
6. מסורתנו, שמעון התמני (בחיריק תחת התי"ו).
7. אם הבקבוק יין סגור וחתום, והוא יין לא מבושל עם חותם הכשרות הראוי, אין בעיה בכך שגוי מגישו מן המדף אליך, או ההיפך, או שהיה מסדר בקבוקים אלו במדף.
8. אין ראוי לגדל כלבים וחתולים. גידול בעלי חיים באופן פרטי, להבדיל מהפאן הציבורי, הוא רק לצורך גדול, שמירות, הגנה מפני נחשים, כשיש נחשים בסביבה וכיו"ב.

אולם התרבות המערבית שמתפשטת בקרבנו, שבה בני אדם מתמסרים לבעלי חיים ומגדלים אותם במסירות ובדביקות, יומם ולילה לא ישבותו, היא בלתי ראויה לחלוטין.

על הילדים, קודם כל לעשות הכל לבני ביתו, לגדל בניו ובנותיו, במסירות ובאהבה, יומם ולילה לא ישבותו, לערוב לפרנסתם, וללמוד תורה, ולעסוק בקיום מצוות ומעשים טובים, ובגמילות חסדים לבני אדם, ובמיוחד חשוכי מרפא וכיו"ב.

ומה רב הכאב, שאחים יקרים מתמכרים לגידולי כלבים וחתולים, ואנו נמשכים לעסוק בתורה בשעה 5, והם משכימים לטייל עם כלביהם, כדי שיעשו צרכיהם, ברחובות ובשווקים, ויש שמסלקים הצואות ויש שאינם מסלקים ומזיקים את הדרכים, ויש שמחבקים ומנשקים אותם, ואיני רואה רבים מאלה יוצאים עם ילדיהם הקטנים, אולי מעט ברחובות ובשווקים

וה' יערה ממרומים כדי כמלאכים.