יחוס כהן בימינו
שלום לכת"ר. א. מדוע בימינו מאמינים לכהן להעלתו לתורה בלא חקירה (לכאורה בניגוד לדעת רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כ הלכה יג:מי שבא בזמן הזה ואמר כהן אני אינו נאמן ואין מעלין אותו לכהונה על פי עצמו ולא יקרא בתורה ראשון ולא ישא את כפיו ולא יאכל בקדשי הגבול עד שיהיה לו עד אחד, ...).
ב. האם נכונה השמועה שבתימן הייתה משפחת מגארי (מגורי), מיוחסת בכתב יוחסין עד יהויריב או שהייתה להם מסורת בע"פ בלבד (בויקיפדיה ניסחו זאת כך: מסורת בידי יהודי תימן כי בני משפחת מגארי-הכהן הם צאצאי יהויריב. תרגום רס"ג לערבית לפסוק הראשון בפרשת פנחס למילים "בקנאו" הוא "כד מגר" ומסורת בידי אחד מזקני עדת תימן שזהו מקור שם המשפחה מגארי הכהן (כיום מגורי כהן) כיום יש אנשים שזה שמם).
אכן לפי רבינו, אין להעלות ראשון לתורה רק עפ"י עדות עצמו על עצמו שהוא כהן, וכן פסק מרן בשו"ע, אה"ע, ג, א.
אולם הרמ"א שם, שכתב: "וי"א דנאמן לקרות בתורה ראשון, ולישא את כפיו בזמן הזה, שאין לנו תרומה דאוריתא, שנחוש שמא יעלו אותו לתרומה, וכן נוהגים האידנא בכל מקום, שאין נוהגין בתרומה בזמן הזה וליכא למיחש למידי.
בתימן כולם הכירו את כולם, וגם אם בא כפרי לעיר, ואמר שהוא כהן, דבר זה יכול להתגלות, בנסיבות שהיו אז, ובודאי חזקה שאינו משקר.
אולם בימינו הממונים בבית כנסת שלנו, לצערנו, נמשכים אחרי מנהג אחינו האשכנזים, שהתפשט גם אצל הספרדים.
אצלנו יש בקהילה מגורי, שאמר לי שמסורת יש להם בעל פה שהם ממשפחת יהויריב.