רבינו הרמב"ם קבע בתשובותיו, שיש לבדוק כל קראי וכל קראית, אם הם מקבלים עליהם תורה שבעל פה, ולכבד ולהישמע לקול הרבנים, ובמקרה כאלה יש לקרבם, כי הם יהודים אחים.

אולם אם הקראי והקראית דבקים בדרך הקראות, כלומר אינם מקבלים תורה שבעל פה ומזלזלים ברבנים, יש להפעיל כנגדם את הכלל תלמודי, שכל דבר שאינם מודים בו, אין לכלול אותם כמו עירוב.

ומשום כך, קראי זה שאליו אתה מתייחס בשאלתך, לצערי, אין לצרפו למניין, כי הקראים לא מודים בדיני המניין והקדושה והקדיש, ואין להזמינו לקריאה בתורה, כי הקריאה  תורה היא מדרבנן, והיא מותנת במניין, עיין שו"ת הרמב"ם, בלאו, רסה.

אשר לשאלה אם לאפשר לו להיכנס לבית הכנסת, אם הוא ימשיך לזלזל בתורה שבעל פה וברבנים, אין להכניסו, אבל אם יגזור על עצמו שתיקה, יש להכניסו שמא בדרך זו הוא יתקרב וישוב בתשובה.