שתיה בתפילה

הייתי מבקש לשאול את הרב מספר שאלות מתוך עובדות בתפילה במניין בחצר בית הכנסת התימני:

א.  האם נכון בתקופה זו לבטל את תרגום הפרשה ולו על ידי מבוגר בטענה של צריך להזדרז ולסיים מהר את ההתכנסות ?

ב.  האם לא ניתן לוותר על מי שברכים בין העליות ?

ג.   האם העולה לתורה צריך להיות לבדו ליד ספר התורה ללא סומך והסומך יעמוד במרחק ממנו או אפילו לפניו אך במרחק  ויסמן לו על ידי תנועות ואפילו שהסומך יסתכל בחומש ?

שלום! אם אני מתפללת ערבית ומיד (ממש מיד) אני קוראת ק"ש שעל המיטה אני צריכה לחזור שוב על 3 פרשות קריאת שמע??
תודה!

לרב ערוסי שלום רב.
1. מתי לדעת מארי יש לומר תפילת הדרך בארצנו?
2. האם ישנו מנהג לעשות יום הולדת? שמעתי שיש שעושים זאת דווקא ביום הברית, ישנה הנהגה כלשהיא בעניין ממארי או מרבותינו?
3. האם גם לדעת מארי אילת נחשבת כחו"ל? והאם בכל ההנהגות?
4. יוכל לבהר לנו הרב בקצרה, מהי דעת מארי בעניין תחיית המתים ועולם הבא אליבא דהרמב"ם? כי רבו הפרושים לכך.. בכבוד רב.

שלום לך השאלה שלי היא מאין הגיעה השפה הארמית ומדוע ממשיכים להתפלל ולברך בארמית למרות שרוב הציבור לא מבין את התוכן, האם זה לא כמו ברכה לבטלה?
תודה רבה

לרב רצון ערוסי שלום! אני מחפש הקלטות של קריאות בטעמי אמ"ת (המטרה: לרכוש בקיאות בספרי אמ"ת על ידי קריאתם בטעמים). מצאתי הרבה הקלטות יפות מאד לספר תהלים כולו, וכן את הקלטות של הרב מאיר מאזוז לספר משלי (קריאת כל הספר בטעמי אמ"ת). אבל לא מצאתי שום קלטות לספר איוב, למרות שבהרבה קהילות הוא נקרא בציבור בט' באב. האם הרב יוכל הרב להסביר קצת על קריאת ספר איוב במסורת התימנית? האם קוראים אותו בט' באב בטעמים? מה טיבם של טעמי איוב במסורת תימן (האם יש להם מנגינה - נעימה מיוחדת)? והאם אפשר להשיג הקלטות לקריאת הספר בנעימת הטעמים?
תודה, אבי

בבית ספרנו מחנכות של כיתה א' רוצות במסיבת הסידור שהבנות יברכו את ברכת התורה. האם הדבר מותר? כמו כן הן רוצות לקרא בתורה. האם הדבר מותר? כמו כן הן רוצו להביא ספר תורה למקום האם יש תנאים מיוחדים?

שלום לרב! מהו המקור עליו מסתמכים התימנים לתרגם הפרשה בציבור, בניגוד למנהג שאר קהילות?

בס"ד לפני כמה שנים שמעתי שיעור מפי הרב ברדיו קול חי שבו נאמר שיש בעיה להניח תפילין, לקרוא קריאת שמע ולהתפלל במטוס (בגלל השירותים שבמטוס? צניעות) ולא הבנתי למה? והאם כשזמן הטיסה הוא בעלות השחר או אחרי הזריחה עדיף יותר להמנע (גם מתפילת שחרית), ולהניח תפילין רק אחרי הנחיתה?
בתודה,

האם בתקופה זו שאנו מכירים כי ילדים רבים בנם בני תערובת (אשכנזים וספרדים) וכי זוגות נשואים רבים הנם מעורבים (אשכנזים וספרדים), וכי לבוגרים ולבוגרות רבים מרכיבי זהות שונים הבנויים גם מתוצרי תרבות אשכנזיים וספרדיים, וכי קהילות רבות מקיימות קשרי חברות עמוקים בין כל המרכיבים כולל (ספרדים ואשכנזים ומעורבים ) וכי כולם כאחד לומדים ומתחנכים ופועלים במסגרות שעל פניו עיוורות למוצא העדתי, האם אין בכל אלה כדי להוות גורם הלכתי כך ששיקול האחדות יהיה ערך גובר בשאלת התפילה? התפילה היא המרכיב הדתי הבולט ביותר בפרהסייא החוצה, מבדיל ומזהה את השונות בין האנשים ומתייגם על פי 'מקום' הלידה, ודפוסי תרבות המוצא.