ברכות פרק ח, יא.
שאלה
שלום וברכה כבוד הרב,
בהלכות ברכות פרק ח הלכה יא כותב מורי שהברכות הולכות אחר הכוונה ברגע שברך בשם ומלכות כתקנין, ולכן אם טעה אינו צריך לחזור.
בהערה כ"ו כמדומני הוא מבער זאת בהרחבה לעומת הלכות קריאת שמע פ"א ה"ח, "....שכל הברכות הולכות אחר חתימתן".
לצערי לא כל כך הבנתי את ביאורו של מורי, האם הכוונה שכאשר מדובר רק בברכה שסמוכה לחברתה הולכות אחר חתימתן ואילו בברכה בודדת יצא רק בכוונה ואמירת שם ומלכות למרות שטעה.
אשמח לביאור הסוגיה ?
תשובה
לשואל הנכבד יצ"ו, שלומות כנהר.
בהלכות ברכות עוסק רבנו בברכה קצרה הפותחת בברוך ואינה חותמת בברוך, ואז כוונת המברך בעת הזכרת שם ומלכות היא הקובעת, ולא מה שאמר בסוף הברכה.
בהלכות ק"ש עוסק רבנו בברכה ארוכה הפותחת בברוך ומסיימת בברוך, ואז מטבע הברכה שבחתימה הוא הקובע, ולא מטבע הברכה שבפתיחה.
ראה בראשון לציון (הביאו מארי בביאורו שם) שהסביר זאת היטב.
בברכה נאמנה,