שלום וברכה מו"ר.
כפי שידוע לי, לא נהגנו לקרוא לרב בגוף שלישי. וכן ראיתי תשובת הרה"ג דוב ליאור וזו לשונה:
"אני חושב שאתה צודק וזה לקוח ממקומות אחרים(השואל סובר שזה תרגום משפות ארופאיות).
כאשר אנו פונים לקב"ה אנו אומרים לו 'ברוך אתה' בגוף שני. ניתן לדבר לרבנים בכבוד גם בפניה בגוף שני, אינני חושב שצריך לדבר דווקא בגוף שלישי."
אולם, ראיתי בבא בתרא(קנח ע"ב):משנה: "אמר ר"ע מודה אני בזו שהנכסים בחזקתן אמר לו בן עזאי על חלוקין אנו מצטערין אלא שבאת לחלק עלינו את השוין." ובגמ':"אמר ר' שמלאי עדא אמרה בן עזאי תלמיד חבר דרבי עקיבא הוה דקאמר ליה שבאת" מהמקור הזה, נראה שרק לתלמיד חבר מותר לקרוא בגוף שני, בלשון נוכח.
ולשאלתי, מה הדין ברבו, או לשיטת רבנו, ברבו המובהק דווקא(כיוון שתלמיד חבר הוא רבו, אך לא רבו המובהק)? האם מותר לדבר אליו בגוף שני(במקום לומר הרב אמר כך וכך, יאמר אמרת כך וכך, או הרב, אמרת כך וכך.)
תודה רבה