בענין סדרי שבת לשנים מקרא ואחד תרגום, ונספח במלאכת(?) מארי

שאלה: 

לק"י ג י' תמוז תשע"ז סדר פנחס(?)
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
שלום מרחוק
א) בסוף פי"ג מהלכות תפלה כת"ר "חייב לקרות לעצמו בכל שבוע ושבוע סדר של אותה שבת שנים מקרא ואחד תרגום." בשבועות אלו אני לא נמצא בצבור אחד אלא בצבורים שונים וכדלהלן. היות ולא מדובר בחובה צבורית, האם הרשות נתונה לי, או חובתי, לקרות בשבועות מסויימות סדר שונה לשנים מקרא ואחד תרגום מאשר מה שקוראים בבתי כנסיות בשבת בשני ובחמישי – גם אם אני נוכח באותם צבורים בשעות שקוראים סדרים שלהם? בין אם ציבור תימני שאינו קורא בספר תורה תימני (אם בבחינת והכסף יְעַנֶּה את הכל אם מסבות אחרות), בין אם ציבור לא תימני שקורא, לדעת רבנו בחבור, בספר פגום וכפי שכתב מארי רפ"י ס"ת "כי למעשה אין לסמוך על תשובה זו {של רבנו. ש. א.}, אלא כפשט דבריו בחבורו."
אני שואל היות וכאן בברוקלין אני לא נמצא בין צבור שקורא
בשבוע "א" קרח וחצי חקת,
בשבוע "ב" מויסעו מקדש עד סוף בלק,
בשבוע "ג" פנחס,
בשבוע "ד" מטות,
ובשבוע "ה" מסעי.
אלא רובם קוראים
בשבוע "א" קרח,
בשבוע "ב" חקת,
בשבוע "ג" בלק,
בשבוע "ד" פנחס,
ובשבוע "ה" מטות-מסעי.
ואולם בב"כ בלאדי יש כאן שקוראים
בשבוע "א" קרח,
בשבוע "ב" חקת-בלק,
בשבוע "ג" פנחס,
בשבוע "ד" מטות,
ובשבוע "ה" מסעי.
האם בסדר אם אני קורא שנים מקרא ואחד תרגום בשבועות אלו כמסורת הגאונים בהשלמת התורה בשנה אחת, למרות שאני נמצא בין ציבורים שקוראים סדרים שונים? כך שקראתי לעצמי בשבוע "א" קרח וחצי חקת, בשבוע "ב" לא מתחלת חקת אלא רק מויסעו מקדש ובלק, ובשבוע "ג" אקרא רק פנחס (למרות שהצבור הלא תימני שאני אצלם השבוע קוראים בשבוע "ג" בלק שכבר קראתי בשבוע שעבר), וכו'.
ב) מה קובע מה הוא "סדר של אותה שבת" לשנים מקרא ואחד תרגום?
ג) עד ימי רבנו שנשארו משלימים את התורה בשלש שנים, מה היה צריך לעשות לשנים מקרא ואחד תרגום מי–שאצלו משלימין את התורה בשנה אחת כנהוג בימנו–שהתפלל לזמן מסויים בבית כנסת שסיים את התורה לשלש שנים כגון כנסיה "אלשאמיין" במצרים?
ד) כנספח לענין הנ"ל אשאל אם ידוע לך למה לא ציין מארי המקור ל"חלוקת העליות לפי נוסח כ"י תימן" שהדפיס בסוף ספר אהבה ומי ערך אותה? כי ראיתי שכבר התפרסם ע"י הרב מרדכי ברויאר בסדרת ג' כרכי תנ"ך, כרך "תורה", ירושלים תשל"ז, הדפסה שניה תשמ"ג, עמ' קג-קח. אם כי שבמהדורת ברויאר חסר טעיות שבמהדורת מארי, וכן ההפך.
המצפה לראותך בכנס,
הקל שמעיה

תשובה: 

לר' שמעיה היקר הי"ו

כנהר - שלום, וכנחל שוטף - ברכה,

  1. שניים מקרא ואחד תרגום רצוי שתהיה הקריאה תואמת את הקריאה בציבור באותה שבת.

היה וקרא לפי סדר עדה מסוימת, כגון אשכנזים וספרדים, ובשבת הוא אמור להתפלל בבית כנסת תימנים, והם קוראים פרשת פנחס, יקרא בלק ופנחס שניים מקרא ואחד תרגום.

וכן ההיפך היה וקרא שניים מקרא ואחד תרגום לפי התימנים, חוקת ובלק, או חצי חוקת ובלק, ועתה נזקק הוא להתפלל אצל אשכנזים בגלל אירוע משפחתי וכיו"ב, לא יקרא שניים מקרא ואחד תרגום, כי שם קוראים בלק וכבר קרא את בלק שניים מקרא ואחד תרגום, וכן על זו הדרך.

  1. לכתחילה צריך היחיד לקרוא קריאת התורה בבית הכנסת שלפי מנהג אבותיו, או מורשתו, היה ונאלץ מסיבות שונות להתפלל בבית כנסת שאינם לפי מורשתו בדיעבד או בשעת הדוחק, רשאי. הואיל וקריאת התורה היא חובת הציבור ולא חובת היחיד, אע"פ שבגלל זה עלול הוא להחסיר פרשה מסוימת.
  2. כל עדה חייבת לקרוא בס"ת שכשר לפי מסורתם, ואין לשנות!
  3. ס"ת שלפי מורשת אותה עדה שנמצא בו פיסול, לפי התשובה של רבינו, בה העיד, שאצל הר"י מיגאש והרי"ף קראו בהם, ניתן לקרוא בהם, וזה לא משנה אם רבינו חזר בו או לא חזר בו. סוף סוף העדות של רבינו היא עדות, ומעדות לא חוזרים, כי מדובר בעובדות ולא בסברות.

אבל מו"ר הגר"י קאפח זצ"ל בדעה שאם הפיסול היה בחוסר מלה או אות, הרי ס"ת גרוע מחומש, כי ס"ת זה שאמור להיות מושלם, אינו כנתינתו מסיני.

ולכן הלכה למעשה, אם אין להם ס"ת אחר, יקראו באותו ספר בלי ברכה, ולא יועיל שיקראו בס"ת של עדה אחרת.

אבל יחידים שמתפללים בבית כנסת של עדה אחרת, ושם קוראים בס"ת של אותה עדה אחרת, רשאים, הואיל והם יחידים, והם נטפלים לאותו ציבור שקוראים בס"ת לפי מורשתם.

  1. איני יודע מדוע מארי לא כתב רשימה לחלוקת העולים לתורה לכל סדר.
תאריך: 
23/07/17 כ"ט תמוז התשע"ז
תגיות: 
x

Audio Playlist