יפה נהג הקבלן, שהרי הלכה מפורשת היא, רבינו, גזילה ואבידה, טז, ח, "המוצא מטמון בגל, או בכותל ישן, הרי אלו שלו. שאני אומר של גויים קדמונים הן, והוא שיממצא אותן מטה מטה כדרך כל המטמוניות הישנת ,אבל אם מראים הדברים שהן מטמון חדש, אפילו נסתפק לו הדבר, הרי זה לא יגע בהן, שמא מונחים הם שם".

ומאחר ואני מניח, שאין מדובר בבית ערבי אלא בבית שיהודים בנו אותו בתקופה החדשה, הרי שעליו לברר של מי אוצר זה, היורשים אינם יודעים, אבל אנו כבי"ד צריכים לטעון ליורש שמא של אביהם המנוח אוצר זה, והם ירשו אותו, אבל עלינו לברר אם אביהם המנוח בנה בית זה או קנה אותו, מבעלים ראשונים שגרו שם, כי שמא הבעלים הראשונים הם ששמו אוצר זה בכותל, ואם ייוודע שאביהם הוא שבנה או קנה מקבלן שבנה בית זה, הרי האוצר שלהם. ואם יש ספק של בעלים אחרים, או שוכרים אחרים, אם ניתן לאתרם ולברר מה טוב, ואם לא הרי האוצר של הקבלן המוצא. עיין גם שו"ע חו"מ, רס, א, חושן, פתחי אבידה, פרק ג, סעיפים ה-ט.