יורנו רבנו מה לעשות בדבר ההלכה עשה לך רב,
אני תימני בלדי שנוהג כרגע ע"פ פסקי המהרי"ץ וכיום מוריי ורבותיי לענייני הלכה ומנהג הם כבוד הרב שלמה קורח שליט"א וכבוד הרב רצאבי שליט"א ואני נוהג ללכת ע"פ חיבוריהם עריכת השולחן ושו"ע המקוצר. אבי וסבי גם הם נהגו ע"פ שיטת המהריץ המשלבת בין פסקי הרמב"ם לשו"ע. ולראיה על כך, כשהיו נוטלין ידיהם היו מברכים לאחר הנטילה, או שבספירת העומר במקרה ששכחו יום אחד לספור היו ממשיכעם בשאר הימים לספור בלי ברכה בניגוד לרמב"ם וכפי פסיקת השו"ע. סבי מצד אמי הוא רמבמיסט בכל אורחותיו. אני גדלתי בישיבות ההסדר ומוסדות הציונות הדתית, וכרגע שאני נדרש לבחור ע"פ מי ללכת , לבי נוטה יותר לכיוון פסיקותיו של הרב קאפח ורבנו. מחד גיסא אני מרגיש מחוייב ללכת ע"פ מנהגי אבותיי ולפסוק ע"פ עריכת השולחן שממשיכה לכאורה את דרכו של מהרי"ץ בבחינת "ואל תטוש תורת אמך". מאידך גיסא, ידוע הוא הדבר שפסיקת ההלכה אינה מנותקת מהשקפת עולמם של הפוסקים ומחוברת בקשר ישר להשקפתם. ידועה השקפתם החרדית והלא כ"כ ציונית של רבותינו הרב קורח והרב רצאבי וקשה לי מאוד להתחבר לפסיקותיהם בנושאים הלכתיים מסויימים כמו ביום העצמאות, יום ירושלים, הלכות צניעות, לימודים באקדמיה, ההליכה אחר החומרות (הרדיד והשאלים למשל וכו'), מנהגי ספירת העומר וימי בין המצרים (קבלת חומרות האשכנזים והמקובלים), היחס לצבא ולמדינה וכו' וכו'.
ולעצם השאלה, האם אני מחוייב אליהם מכוח "ואל תטוש תורת אמך" או שמותר לי ללכת לפי פסקי הרב קאפח זצ"ל ושיטתך אתה, כבוד הרב?! כי המצב כרגע הוא, שבסוגיות מסויימות אני נוהג כדברי עריכת השולחן (למשל בנטילת ידיים לעיל), ובסוגיות מסויימות (כמו היחס לצבא, יום העצמאות, לימודים באקדמיה ולימוד תורה בכולל לעומת חובת הפרנסה והיציאה לעבודה כו') אני נוהג כדעתך הרב וכדעת הרב קאפח, ובמבחינת "עשה לך רב והסתלק מן הספק" אני נבוך ופוסח על שתי הסעיפים.. אודה לעזרת כבוד הרב.