שלום וברכה

מה דעת הרב על גיוס לצבא בימינו?
הציבור החרדי נמנע מלשלוח לומדי תורה לצבא, ומסבירים שדינם כשבט לוי שלא נלחם. והרי הרמב"ם כתב "ולא שבט לוי בלבד אלא כל מי שנשאו לבו" דינו כשבט לוי ופטור לכאורה. וכך הורו רוב מוחלט של הרבנים עוד במלחמת השחרור, חוץ מרב צב''י קוק זצ'ל. כולל רבנים כמו הרב חרל"פ זצ''ל והרב צבי נריה זצ''ל.
ומי שאינו לומד תורה, כמדומני שלא שולחים, בעיקר בגלל סכנות רוחניות, והעובדה ששולחים בחורים לתוך סמכות אחרת שאינה תורנית ואי אפשר לפקח עליה.
על פניו יש טעם בדבריהם, שהרי שמעתי רבות על ירידות רוחניות בצבא, וש25% מורידים את הכיפה.
וכן שמעתי בשיעורים של הרב טאו שמציבים את החיילים במצבים בלתי אפשריים מבחינה צניעותית, וצריך לעמוד על שלך צריך כוחות נפש שלא לכל אחד יש אותם. ידועה לרב הרוח הפמניסטית הנושבת בצבא. ולא סתם הם ביטלו את 'תודעה יהודית' מתוך המערך הצבאי.
וגם התנהלות הצבא בעיתית מאוד מבחינת טוהר הנשק והוראות פתיחה באש. שמעתי מקצינים שנשלחו ללמוד בארה''ב שבעלי תפקידים בחירים משבחים את היצירתיות והטכנלוגיה של הצבא הישראלי, אבל אומרים שוב ושוב שמבחינת המאמץ שלא לפגוע בחיי האויב - הגזמתם. ואמרו את זה שוב ושוב.
זה המוסר הגויי שעל פיו נקבעות הוראות הפתיחה באש ושיטת הלחימה, וחיילים רבים מסכנים את נפשם סתם, משום שאסור להם לפתוח באש עד שיש להם כדור בחזה, או כדי שלא לפגוע ב"חפים מפשע", וכיוצא בזה. זוהי ממש סכנת נפשות ללא סיבות מוצדקות. דיברתי עם מפקדים וחיילים רבים, והסיפורים שהם חוו (ומתועדים אצלי) הם מזעזעים. פעמים ניצלו בנס, ופעמים שילמו בנפשות או בדמים.
הציבור הדת''ל רוצה להשפיע מבפנים, אבל יפקח עיניו ויראה כמה אחוזים מהדרגות הבכירות בצה"ל הם אנשי תורה מהחדירים את דבר ה'? בודדי בודדים אם בכלל. ואף שיש כ''כ הרבה קצינים דתיים. אין זה במקרה.

האם ההולך בדרך זו אינו טועה? המחיר שהציבור הסוג הוא משלם גבוה מאוד. הוא נאלץ 'ליישר קו' וערכיו נפגעים.

ומה יעשה הבחור הדורש דבר ה', עד שהמצב יתוקן?