שלום לרה"ג רצון ערוסי יצ"ו
רציתי לדעת, האם לפי רבנו הרמב"ם, אדם שרק מאמין במציאות השדים שהם קיימים בעולם (אבל הוא לא פונה אליהם כלל!), כלומר, הוא מאמין שקיימים בעולם יצורים מזיקים כמו מלאכי חבלה, האם הוא נחשב עובד עבודה זרה רק בעצם העובדה שהוא חושב שהיצורים הנ"ל קיימים?

שנית, ראיתי במורה נבוכים שהרמב"ם כותב במפורש שהוא נזהר בכבודם של יהודים שחשבו בסיכלותם שלהקב"ה יש גוף, ותיארוהו ככזה (ממש חירוף וגידוף כלשונו), ואעפ"כ נזהר הרמב"ם בכבודם, שהרי כתב בפרק נ"ט מחלק א' בלשון זו: "ורבה ההפקרות בדבר זה אצל הפייטנים והחרזנים... עד שנתחברו דברים מקצתם כפירה מוחלטת, ומקצתם יש בהם מן השטות והדמיון הנפסד... ואלמלא שאני חס לזלזול המחברים הייתי מביא לך מהם מעט כדי שתתעורר על מקומות הפשע שבהם".
עוד ראיה שלשיטת הרמב"ם אסור לזלזל בחכמי ישראל שטעו לחשוב שלהקב"ה יש גוף ח"ו, שהרי במו"נ חלק א' פרק ל"ו הרמב"ם תוקף בחריפות את אותם חכמים, אך כאמור הוא נזהר מלהזכיר את שמם! ומארי יוסף כותב שם בהערה 38 כי דבריו התקיפים של הרמב"ם נכתבו כתשובה להשגת הראב"ד בהלכות תשובה פרק ג'. והנה אנחנו שוב רואים, כי למרות שהרמב"ם יצא נגד דעותיו של הראב"ד הוא נזהר מלהזכיר את שמו של הראב"ד, בדיוק כמו שנזהר מלהזכיר את שמותיהם של החרזנים והפייטנים שבסיכלותם חירפו וגידפו את ה'. והסיבה לזהירותו של הרמב"ם היא דבריו המפורשים "אני חס לזלזול המחברים!" האם צדקו דברי בהבנת הרמב"ם? האם ראיותיי חזקות?
תודה רבה!