דילוג לתוכן העיקרי

ברכת השכיבנו

שאלה

לק"י
שלום וברכה לכובד הרב!
לאחרונה התחלתי להתחקות אחרי מנהגים קדמונים, והגיע לידי סדור תכלאל קדמונים וראיתי שם שברכת השכיבנו הקצרה שונה ממה שהייתי רגיל, וכך הוא גם בנוסח הרמב"ם ברכת השכיבנו קצרה וברכת השכיבנו עם 18 פסוקים, וכך גם ראיתי שמורי כתב להגיד את ברכת השכיבנו עם 18 פסוקים.
אני לומד בישיבה והתפילות כמנהג אשכנז, ואם אני אגיד את הארוכה אני לא אספיק כדי לסיים את הברכה עם הציבור.
האם להגיד את ברכת השכיבנו הקצרה כמו שכתוב בתכלאל קדמונים וברמב"ם? או להגיד את ברכת השכיבנו הנהוגה כיום אצל רוב הבלדי עם חתימת 'המולך'? או להגיד את ברכת השכיבנו הנהוגה רגיל?
ולעניין ברכת השכיבנו בשבת, ראיתי בתכלאל וברמב"ם וכך גם בהערות בסידור 'שיח ירושלם' שברכת השכיבנו של-שבת ושל-חול הן אותו הדבר, אני כעת אומר את ברכת השכיבנו הקצרה כמו בחול, יורנו רבנו האם אני נוהג כראוי? ומה לעשות אם מעלים אותי שליח ציבור בבית כנסת תימני, האם להגיד כמנהג המקום, או שעדיף אמנע מלעלות שליח בערבי שבתות כדי להימנע מהספק?
יורנו רבנו את דרך הישר..

תשובה

א. אמור השכיבנו עם חתימת המלך, גם בחול וגם בשבת. אם תאמר בשבת חתימת הפורס, יש לך על מה לסמוך.

ב. כשהנך מתפלל בבית כנסת תימני, ואם הוזמנת להיות ש"ץ, ואם הם אומרים שם השכיבנו, בלי חתימת המלך, אל תשנה ממנהגך, אבל עדיף לך שלא תהיה ש"ץ לתפילת ערבית.