אכן שאלה זו חשובה וקשה. כי האב מצווה לחנך את בניו ובנותיו לתורה ולמצות, ולהפרישם מאיסורים: מאכלות אסורות וכן שמירת שבת, ואיסורי בן אדם לחברו ועוד. משהגיע הקטין לגיל חינוך, בערך בן חמש, חייב האב בכל הנ"ל. אבל גם בגיל ארבע או אפילו גיל שלוש, אם מדובר בילדים נבונים שקולטים שיש בשבת מאכלות אסורות, ושיש מאכלים שאסור לאכלם, כבר אז חייבים בחינוכם. במקרה הנדון טוב היה שלא לקנות לו נעליים אלו, ואם קונים יש להתנות עמו מראש, שלא ישתמש בהם בשבת. אבל זה לא קרה. והילד נקשרה נפשו בנעליים אלו. מאחר וזהו המצב, ואין למנוע ממנו שימוש בהן בתקיפות, רק בהסברה, ובעדינות, וכל זמן שלא השתכנע, התעלמו מזה, עד שישתכנע. כי נורות אלו הן למטרות בטיחות בהילוכו בכביש, ונורות אלו הן לד, שלפי רוב הפוסקים, אין בהם איסור.
ובכל זאת, אין להשתמש בהן בבית כנסת, כיוון שהמון העם אינו מסוגל להכיל ולהבין היתרים אלו. ולכן הדביקו מדבקות על הנורות, רק כשהוא הולך לביכ"נ כדי שהדיבור לא יראה נורות דולקות, ומותר להדביק מדבקות זמניות כאלה בשבת.
תוכל לשמוע תשובה באתר נצח ישראל באודיו.