בס"ד לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א ברכות להצטרפותך לשו"ת מורשת!! יש לי שתי שאלות - בירורים לכבודו:
1) האם כבוד הרב שליט"א הכיר את מו"ר מרן הגאון יוסף בן יעקב צובירי זצ"ל?
2) ידוע שיש חילוקים בין ה"בלאדי" לבין ה"שאמי" מלימודי בספר "שולחן ערוך המקוצר" של הרה"ג יצחק רצאבי שליט"א וכן בספר של מו"ר הרה"ג יוסף צובירי זצ"ל "ויצבור יוסף בר" הבחנתי במספר חילוקים שלא קשורים לבלאדי /שאמי כגון: *לגבי מצה שמורה: בשע"ה סימן פ"ה א' כתוב שמהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק ח"ב סימן קל"ה פסק שאם לא נמצאו חיטים משומרים משעת קצירה, אין לברך "על אכילת מצה" על מה שעשו משאר חיטים. לעומת זאת בספר "מגיד מראשית" סימן ל' כותב הרב צובירי "... אך ראיתי למהר"י צאלח בספרו פעולת צדיק (חלק ב' סי' קל"ה) דברים מתמיהים מאוד ... ואולם מי שהאמת לרגליו יסכים ויאמר בפה מלא שמצווה רבה להסיר משגה מדברי אותו צדיק מהר"י צאלח ז"ל, וחובה קדושה מוטלת עלינו לתקן את הטעות שנפלה בספרו פעולת צדיק ולהביא את הדברים כרשום בכתב אמת יען כי התשובה שמצא בספר קדמון נוסחא מוטעית נזדמנה לו .... כללו של דבר אין לסמוך על מה שכתב מהר"י צאלח שמי שאין לו מצה שמורה משעת קצירה, שלא יברך על אכילת מצה, במצה שאינה משומרת משעת קצירה, ושאינו יוצא ידי חובתו בה, יען כי הוא הסתמך על נוסחא חסירה שנזדמנה לו. ואכמ"ל. *וכן לגבי נשיקת הציציות והעברתם על המצח בקריאת שמע: בשע"ה סימן ט"ו הערה כט, הרב רצאבי פוסק : "והנוהגים להניחם קודם הנישוק גם על המצח, יש להעיר להם להימנע מזאת, כי על - ידי זה יוצא צורת שתי וערב. לעומת זאת הרב צובירי בספרו "ויצבור יוסף בר" א' פרק רביעי סימן כ' פוסק שחובה להקהות שיני המלעיגים, לענות ולהוכיח להם בראיות דומות מדברי חז"ל, ואין לחשוש פן יבואו לידי אפקירותא יותר לזלזל גם בדברי חכמים, ושבענייני אמונה הכל הולך אחר הכוונה. וכיוון שיש לנו כוונות נכונות בפעולה הנז"ל אין שום חשש מצד שתי וערב. שאם לא כן, לפי דעתם יצטרכו לבטל כמה הלכות ומנהגות שיש בהם רמז שתי וערב, כגון: כשפוסעים לאחר התפילה לאחור ונותנים שלום לשמאלם ולימינם, הרי זה דומה ממש להעברת הציצית. ואפילו אם תרצה לחוש ולאסור בנדון דידן לכל הפחות משום מראית העין, אין מקום ואין יסוד לזה כלל, שהרי לא אסרו חכמים משום מראית העין, אלא בעניינים המוחשיים שישנם במציאות ונראים לעיניים. ואכמ"ל. וראיתי עוד חילוקים כגון: שבמוסף ראש השנה הרב רצאבי פוסק שמתפללים תפילה אחת בקול רם כי במנהג זה יוצאים מחשש ספק ברכות. לעומת זאת הרב צובירי פסק להתפלל תפילת מוסף ראש השנה לחש וחזרה וכותב שכך נקבע ברוב ק"ק בעיר תימן צנעא וברוב הערים והכפרים עד זמנינו וכן שמענו מפי זקני תורה שקיבלו מקודמיהם שאפילו בבית הכנסת צאלח המשיכו לקיים במוסף ר"ה לחש וחזרה כפי הסכמת כל כת הקודמין כל זמן שהיה רבי' צאלח בן יחיא זצ"ל בחיים, אך לאחר שעלה נרו לישיבה של מעלה, קמו עוררין וביטלו תיקון גדול זה שתיקנו והסכימו עליו כל הקדמונים, וחזרו להתפלל מוסף זה תפילה אחת ואחריהם נגררו כל מי שרצה להקל על עצמו, מבלי להסתכל על צדקת התיקון ואמיתת הדבר. ועל כן ברור הדבר באמת, שכל אותם הבודדים המתפללים רק תפילה אחת על ידי שליח ציבור בקול רם, הרי הם בודאי מבטלים ועוקרים את העיקר ומקיימים רק את הטפל וכן לא יעשה. חקרי ההלכה הנז"ל מופיעים בספר "ויצבור יוסף בר" חלק א' באורך גדול ובהסברים מפורטים, מה שהבאתי כאן זוהי רק תמצית הדברים על מנת להמחיש את החילוקים בנושאים הנ"ל וכמובן שיש עוד נושאים. יש לציין שאני הולך ע"פ הפסיקה של הגאון הרב יוסף צובירי זצ"ל (הספרים "ויצבור יוסף בר " וכן לפי הספר "שתילי זיתים" לרבנו דוד משרקי זצ"ל)
3) כאדם המשתייך לק"ק תימן –שאמי האם עלי ל"התעלם" ממה שנפסק בספרים התימניים כאשר הרב צובירי פוסק אחרת?
4) האם למהרי"ץ היו שינויים בפסיקת ההלכה? אני מקווה שלא העמסתי על כבוד הרב פשוט מאוד בזמן לימודי מתעוררות לי שאלות ואני רוצה לדעת באיז דרך לילך. חזק ואמץ!! יישר כח!! בברכת חג כשר ושמח!! עידו.