אני מצטער מראש שאני לא אדם משכיל ומטיל את עול הדעת עליך. עיינתי בפירושיו של קאפח על הרמב"ם במשנה תורה בביאורו על ארבע אבות הטומאה בתקווה להבין יותר טוב את המושגים - נידה זיבה - שאני עדיין לא ממש מבין. אבל ממה שכן הבנתי היה קשה לי לקבל את דבריו.
1. הרמב"ם אומר - ויחובר בקערורית הרחם והוא נקרא חדר עורק בו ילך דם הנידות ויזול ברחם ויצא על צואר הרחם (פירוש המשנה בנידה פ"ב מ"ה) - אם כך האם הוא אומר שיש עורק מסויים לדם הנידה?
2. ופרזודור צוואר הרחם ועליו שתי תוספות דומות לשני קרניים אשר על צוואר הרחם" (גם של הרמב"ם). מלימודי ראיתי שהחצוצרות נמצאות בקצה העליון של הרחם. אז כיצד קיבל זאת הרמב"ם לומר כך.
3. בגדול לא הבנתי מה ההבדל בין דם הוסת לדם מכה שהרי מלימודי ראיתי שדם הוסת בא מנימי דם רגילים שנפגעו כמו דם מהאף.
4. בנוסף מה יעלה בדברי חז"ל שרשמו במסכת נידה דף ט ע"א שאישה מניקה לא מבייצת כי דם הנידה הופך לחלב.
5. הרמב"ן בויקרא יח, יט. אמר משהו שהתקשיתי בו - "ואיך יעשה ממנו ולד והוא סם המוות ימית כל בעלי חיים שישתה אותו או יאכלנו.... והיא מנפלאות תמים דעים.. אם תביט במראה.. יראו במראה טיפות אדומות כטיפות דם כי הטבע הרע המזיק שבה תוליד גנאי ורוע האויר ידבק במראה..." ונעלמה ממני כוונתו.
תודה מראש. אחיך מקרית אונו.