מנהג התעטפות בטלית בליל שבת, שני יסודות לו:
א.בכל התפילות נהגו להיות עטופים בטלית. לרבות תפילות ערבית שבכל יום. לבד מיהודי שרעב בדורות האחרונים שלא התעטפו בטלית בתפילת ערבית, חוץ מש"ץ הוא התעטף בטלית.
ב. שהטלית היה בה משהו משום כבוד השבת. והמעשה של ר"י בר ' אלעאי. וגם משום שהיא תופסת את מקום התפילין, שאינו בשבת. על דרך דברי חז"ל על הסיבה שנסמכה פרשת ציצית לפרשת המקושש עצים ביום השבת. בעבר נהגו כל בית ישראל להיות עטופים בטלית בליל שבת. וליל יום הכיפורים יוכיח. אולם הטלית הלכה ונדחקה ע"י קהילות ישראל שונות גם ביום ולא רק בלילה. שאפילו ש"ץ במנחה אינו מתעטף בטלית, למרות שהקב"ה בכבוד ובעצמו, כביכול, נראה למשה רבינו במעמד הר סיני כש"ץ עטוף בטלית. יש לציין שהמקובלים ידעו בערך של התעטפות בטלית לכבוד שבת קודש, והיו יוצאים להקביל פני שבת בטלית, ורק הסירוה בלילה ונתנו טעם לכך. וחילקו בין ליל שבת וליל כיפורים. אך יש חסידים שנוהגים להתעטף בטלית בליל שבת, אף שהם אמונים על מקורות הקבלה. כי גם למקובלים שבעים פנים. אין לברך על עיטוף טלית בלילה. אלא רק משיראה חבירו ויכירו בארבע אמות ועד כ - 15 דקות אחרי הסתתרות כדור החמה מעינינו ויש נמנעים מלברך אחרי שכדור החמה הסתתר מעינינו.