דילוג לתוכן העיקרי

בריסק - תימן (המשך)

שאלה

לכבוד הגאון רבנו רצון ערוסי שליט"א, שלום וברכה.
ראשית
רציתי להודות לרב מקרב לב על תשובתו אליי, אלא שלא כל כך זכיתי להבין את דבריו כי בתחילה כתב הרב "אני מסכים עם כל האמור בדבריך" אבל אח"כ כתב שיש להודות שלימוד התלמוד היה נחלת יחידים, ועוד הוסיף שגם כשלמדו תלמוד לא היה הדבר בהעמקה אלא רק אצל מיעוט. ואני נבוך, אם הרב מסכים עם דבריי אם כן מדוע השיבני שהתלמוד הוא נחלת יחידים? ואם כוונתו לומר שגם מאות לומדי תלמוד נחשבים לנחלת יחידים ביחס ל45000 אז אם כן בבריסק שהמצב שם היה גרוע מבחינת כמות הלומדים צריך לומר עליה שהתלמוד לא היה אפילו נחלת יחידים אלא נחלת יחיד ממש, וכיוון שאני השוויתי את קהילת תימן לעומת קהילת בריסק ציפיתי שהרב ישיב לי ביחס לקהילת בריסק, אז ברור שלימוד התורה אינו נחלת יחידים אלא הרבה יותר. ואפילו שלא בהשוואה לבריסק אלא בתור נתון כשלעצמו זוהי כמות לומדים גבוהה שהרי ידוע מאמר חכמים בקוהלת שמתוך אלף אחד יוצא לתלמוד, לכן איני יודע איך להבין את תשובת הרב אם יוכל להבהיר לי יותר ואני מקווה שאיני מטריח את הרב בכך.
רציתי להציע לכת"ר את דעתי הענייה מדוע אנשים נוטים לחשוב (לענ"ד בטעות) שבתימן למדו תלמוד פחות מאשכנז:
א.כיוון שיהדות אשכנז מנתה לפני מלחה"ע השנייה כ17 מיליון ולעומת זאת קהילת תימן מנתה רק כ45000 הרי שאע"פ שבאחוזים בתימן למדו יותר תלמוד מבאשכנז, אלא כיוון שכמות האשכנזים ביחס לתימן היא כמות אדירה (פי 400!!) ממילא כמות המיעוטא דמיעוטא שלמדו באשכנז גמרא עדיין עולה פי כמה מכל לומדי הגמרא בתימן.
ב. אנשים עושים השוואה בין כל יהודי תימני שירד מהמטוס תהיה רמתו הלימודית אשר תהיה, לבין יהודי אשכנזי חרדי דווקא, כלומר כל האשכנזים שאינם שומרי תורה ומצוות או שהם שומרי תו"מ אבל אינם בני ישיבות, אינם נכנסים כלל להשוואה. סיבת הדבר היא פשוטה כיוון שכמעט כל יהודי תימני הוא בן תורה עד שיוכח אחרת לעומת זאת אצל האשכנזים המצב הפוך זה מפני שבתימן אלה שלא יכלו ללמוד גמרא לא פטרו את עצמם משאר חלקי התורה ולכן למדו מקרא, משנה, הלכה ואגדה על הסדר, אבל באשכנז אם לא הצליחו אנשים ללמוד גמרא אז היו מהם שגם לא למדו אפילו מקרא, משנה, הלכה וכו' אלא רק בהצצה כי נחפש בעיניהם בטעות שלימוד התורה הוא אך ורק לימוד הגמרא ( וגם זה למען הפילפול ופחות בשביל אסוקי שמעתא אליבא דהלכתא). ובעניין ההעמקה גם לא זכיתי להבין את דברי כת"ר ונשארתי נבוך שהרי הגר"ש שמן, הגר"ח קורח, הגר"י קאפח, הגר"י יצחק הלוי והגר"י אביץ' ועוד לא למדו לבדם ואף לא בחברותות כי הם לימדו בתוך קהל רב, הוי אומר רבים רבים שמעו יום יום שעורים בהעמקה רבה, ואם הם לא ידעו להעמיק בגמרא, אינני יודע מה היא העמקה. וגם בעיירות נוספות לימדו בהעמקה כיוון שחלק מהמלמדים היו תלמידיהם של הגר"י קאפח והגר"י יצחק הלוי ועוד, אע"פ שאין רמת כולם אותו הדבר. וזכורני שגאון דורנו אמר לי שלא שינה בארץ כהוא זה משיטת לימודו בתימן גם בהיותו ב"מרכז הרב", רצוני לומר שהגאון ר' יוסף קאפח זצ"ל הידוע בעמקותו ובפרושיו המצטיינים בניתוח חשיבה מקורי שאין דומה לו, הוא תוצר מלא של בית המדרש התימני ולפי הכמות האדירה של האשכנזים, היו צריכים להיות 400 כמותו ולצערנו אין אפילו אחד וגם הוא עצמו כתב שהגר"י אביץ' היה אחד מגדולי הרבנים שהכיר במשך כל ימי חייו וזאת למרות שהכיר אישית גאוני עולם כמו הרב הרצוג, הגרצ"פ פרנק ועוד ועוד. וגם הגר"ח בסאר זצ"ל אמר לי בפסקנות שרבותיו הגר"י קאפח והגר"י אביץ' עלו בגדלותם בתלמוד על כל חכמי דורנו שהכירם אישית בארץ ישראל. סוף דבר, אני בטוח שכת"ר יודע את כל הנתונים האלו טוב יותר ממני, אבל כאמור נשארתי מסופק איך להבין את תשובתו ולכן אם יוכל להבהיר זאת לעני דעת כמוני, בהוקרה ובהערצה. עמרם.

תשובה

גם בתשובתי זו הנני חוזר על כך שמבחינה עקרונית וכללית אני מסכים עמך. אולם יש לדעת שני דברים: א) אין לנו מספיק פרטים כדי להשוות בדייקנות בין יהדות תימן לבריסק. בתקופה האחרונה, אנו רק יכולים לתת הערכות. כללית ניתן לומר שמבחינה לימודית "רחבית", יהדות תימן עלתה על כל קהילות ישראל, משום שסתם יהודי תימני ידע מקרא היטב. ולפחות קצת משנה וקצת הלכה (אם לא למעלה מקצת) והרבה מדרש. בעוד שבקהילות אחרות סתם יהודי ידע פחות מכך.
ב) אין לנו ידיעה לגבי התקופות הקודמות של יהודי תימן. אנו רק יכולים להעריך בגלל חיבור מדרש הגדול. או לפי חריפותם ובקיאותם במחשבת ישראל, ובגלל הימצאות דפי תלמוד עתיקים. אבל לגבי התקופה האחרונה שאת שמות רבניה זכרת, דומני, לפי הערכתי שהיתה ירידה בלימוד התלמוד, כי תכנית הלימודים הרגילה היתה לפני עלות השחר. רובם קראו בזוהר, ואחרי שחרית - שילוש. ולפני מנחה מדרש או הלכה וכן אחרי ערבית. וביום שבת: זוהר, רש"י ושתילי זיתים. ורק בבתי מדרש מיוחדים למדו משנה, גמרא, הלכה ומדרש. ובישיבה המרכזית בצנעא שהיתה רק לתלמידי חכמים למדו גמרא והלכה. לכן כתבתי את אשר כתבתי.