במסכת סנהדרין (נ"ז/ב) נאמר שגוי (בן נוח) נהרג בדיין אחד, בעד אחד ושלא בהתראה ומדעת ר' ישמעאל שנפסקה להלכה - נהרג אף על העוברין. לעומתו ישראל שהרג עובר נענש אך לא נהרג. שאלתי היא מדוע גוי נהרג על הריגת עובר שבמעי אמו, וישראלי לא? מדוע ישראלי נהרג רק על הנולדין? (תינוק שנולד) מדוע דווקא כאן החמירה ההלכה עם הגוי? מה ההבדל המהותי בין גוי לישראל במקרה דנן? ומה ניתן להסיק מכך על מעמד העובר שבמעי אימו? האם במקרה הגוי הוא "יותר " אדם? אשמח אם הרב יוכל לצרף אסמכתאות על מנת שאוכל להיעזר בתשובתו בעבודת הסמנריון שלי.