זמני השקיעה המתפרסמים בלוחות, לרבות של הליכות עם ישראל, הם הזמנים שבהם כדור השמש נעלם מעינינו. ולפי שיטת הגאונים מאז מתחיל בין השמשות ונמשך בערך כ - 13.5 דקות. בין השמשות הוא כידוע ספק יום ספק לילה. ולאחר מכן צאת הכוכבים, דהיינו לילה. לעומת זאת לפי הרמב"ם מאז שנעלם כדור השמש מעינינו ובמשך כ - 15 דקות עדיין הוא יום מבחינה הלכתית, ורק לעניין שבת אנו מחמירים שלא לעשות מלאכה בזמן כזה. והדבר פשוט שמותר להתפלל מנחה בזמן כזה, אלא אפילו אם נולד ילד בזמן כזה, הוא נולד ביום. ורק לאחר כ - 20 דקות צאת הכוכבים דהיינו הלילה. יותר בעייתית קביעת זמני עלות השחר והנץ החמה. כי זמני הנץ החמה שמתפרסמים אינם מדוקים, ולפי רבינו גם קשה לדייק. והם גם משתנים לפי האובך והאדים של כל יום. אך הרמב"ם כתב בפיהמ"ש שעלות השחר הם כ - 72 דקות מהנץ החמה. ובהלכות קרבן הפסח הוא כתב שעלות השחר הוא כשעתיים לפני הנץ. ויש כנראה שני זמנים לעלות השחר. בין כך כל מי שרוצה להיות צמוד ללוחות ולא לבדוק כל יום במקומו, יתחיל כ - 72 דקות לפני הנץ החמה (שמתפרסם), כי בלאו הכי לפי הרמב"ם אין הזמנים מדויקים, והוא הזמן של עלות השחר, שהוא מבחינה עקרונית יום, רק לא כל דבר הלכה.