הקונה מן השוק מפריש תרו"מ בלי ברכה. יפריש יותר מאחד ממאה מן הפירות או הירקות שלפניו. מכל מין על מינו. ויאמר שהיותר מן האחד ממאה יהיה תרומה גדולה, ומאחד ממאה יהיה מעשר ראשון, ויתר חלקיו (=תשעה חלקים) נמצאים בצפונו של הפרי. והאחד ממאה יהיה תרומת מעשר ראשון. ואת התרומה הגדולה ואת התרומת מעשר יניח בשקית ניילון ויניח שקית זו בפח האשפה. לאחר מכן עשירית ממה שנשאר ויקרא לו שם, מעשר עני (כי השנה מעני) ויתנו לעניים ואפילו בני ביתו עניים, בן שלומד בכולל וכיו"ב. או שייתן לעני, או לבני ביתו עניים הלוואה כספית מתחילת השנה. וינכה מהלוואה זו, כל פעם את ערך המעשר עני עד שכל סכום ההלוואה יהיה שווה כל המעשרות עניים שהפריש באותה שנה. יש לזכור שבלעדי הפרשת מעשר עני מן היבול, אסור בלאו לאכול את הפרי. ואם מדובר בשנים שבהם מפרישים מעשר שני, והם שנת א'ב'ד'ה' (=ראשונה ושנייה ורביעית וחמישית ושמיטה), ומחללים אותו בפרוטה ומשמידים אותה, או במאכל ומניחים אותו בשקית ניילון עד שייפסק מאליו. והנה יש גורמים שמנהלים ללקוחותיהם קרן מעשרות, מעשר שני או מעשר עני. אבל עדיף יותר לנהל באופן עצמי את הפרשת תרו"מ ופדיונם, כפי שתיארתי לעיל.