כוונת רבינו לקבור בארון עץ בבטן האדמה. לאפוקי מהרישא של אותה הלכה שמניח את המת עצמו בבטן האדמה. שהיא האפשרות המקורית והמועדפת. לאחר מכן כתב רבינו "ויש להם (=עוד אפשרות) לקבור (=את הנפטר בבטן האדמה) בארון עץ (=שהמת נתון בתוך ארון עץ ואין גופו נוגע באדמה). ולא זכר רבינו צוואת רבי לנקוב הארון. עיין כס"מ שם. כי אפשר בגלל שהעץ בסופו של דבר נרקב בבטן האדמה. אבל בארון מתכת, אפשר שגם לרבינו צריך נקיבה (מורנו הרב יוסף קאפח שם). אבל בדלוסקמא לא היה נקבע, אפשר בגלל שדינה בארץ (מורנו הרב יוסף קאפח שם). והשו"ע, יו"ד, שסב, א, כתב: "הנותן מתו ולא קברו בקרקע (=בבטן האדמה) עובר משום מלין את המת. ואם נתנו (=את המת) בארון וקברו בקרקע אינו עובר עליו. ומכל מקום יפה לקברו בקרקע ממש אפילו בח"ל". יוצא אפוא, אם יש להתנגדל קבורה בארון, רק לקבורה בארון שמונח על הארץ ולא בבטן האדמה, אבל אם הארון עץ מונח בבטן האדמה הקבורה היא קבורה. אלא שלא קברו קבורה שהיא עדיפה יותר, קבורת המת בבטן האדמה.