מצדה לפי הרמב"ם (?!)

שאלה: 

למרות שאיננו יודעים (ואולי כן...), מה היה הרמב"ם אומר על מקרה מצדה וגמלא שהתאבדו בכדי לא ליפול ברשת האויב כידוע? האם נחשב מעשה זה גבורה? האם מעשה זה הוא ברירת מחדל? האם היה אסור להם לעשות כן? מה היה הרב ממליץ להם בדיעבד? (בכל זאת אבקש תשובה ע"פ ההלכה)
תודה רבה.

תשובה: 

קשה להביע דעה כשאין יודעים בדיוק את הרקע העובדתי. כי אם מקבלים את דברי יוסיפוס שהמתאבדים במצדה היו קנאים דתיים קיצוניים, שהתאבדו כדי שלא להיות עבדים לרומאים, הרי שלפי הרמב"ם אסור היה להם להתאבד, כי אם הרומאים לא התכוונו להעבירם על דתם, אלא רק להכניעם ולהשתלט עליהם, הרי שאסור להתאבד, אלא או להלחם או לברוח, או להיכנע. כי אפילו אם נשקפה סכנה שהגויים יעשו מעשי תועבה בנשים, והדבר הוא בבחינת ג"ע, הרי אשה בנסיבות כאלה, היא קרקע עולם. וכאמור, עדיין קיימת האפשרות שבכל עת, תשתדל לברוח. אולם המאבק שלהם היה חלק ממאבק כולל של מרד נגד הרומיים, וכניעתם היתה גורמת להתמוטטות המרד, ולפגיעה קשה בכל היהודים יושבי הארץ, אפשר שהיה להם דין של שאול המלך שניסה להתאבד כדי שלא יפול לשבי אצל הפלשתים ויתנכלו בו ובכך יפגעו במוראל של צבא ישראל ותהיה תבוסה לצבא ישראל וסכנה לעם ולארץ.

תאריך: 
21/06/04 ב' תמוז התשס"ד
x

Audio Playlist