תפילה קצרה
שלום וברכה! המתפלל במניין שאינו תימני (או מניין תימני שלא מודעים כ"כ למנהג אבותינו) והזמן קצר ולכן מתפללים תפילה קצרה. כאשר הוא יודע שהחזן לא ימשיך אחרי קדושה, אלא כל אחד לעצמו בלחש, האם מותר לענות לקדושה?
בשו"ע, או"ח, רלב, א, המחבר כתב שמתפללים בלחש, ואח"כ הש"ץ אומר בשלוש ראשונות בקול בשביל הקדושה, ולפי המחבר אין שאלה. והרמ"א סתם שהתפלל עם הקהל בקול רם. וכתב המ"ב שהש"ץ אומר שלוש הראשונות בקול רם, והקהל עמו בלחש, ובתום הקדושה כולם ממשיכים בלחש. והנה לפי מנהג זה לא חששו להפסק. ומהמנהג שהזכיר הרמ"א התפתה מנהג, שהש"ץ אומר תחילה, שלוש ברכות ראשונות בקול בשביל הקדושה, ואח"כ כולם מתחילים להתפלל בלחש. והש"ץ ממשיך אתה חונן בחלש, ונמצא שהוא לא מתפלל עם הציבור. ולענ"ד המנהג הטוב ביותר הוא כתקנת הרמב"ם, שכבר יסודו בימי המשנה והתלמוד, במוסף של ר"ה, שהקהל מתפללים בלחש מלה מלה, והש"ץ בקול רם עמם. וכך יוצא שכולם מתפללים בציבור. והקהל מתפלל בלחש כפי הדין. והש"ץ מתפלל בקול רם להוציא מי שאינו יודע, ואין לחשוש להפסק קדושה כי כך תיקנו חז"ל. אבל לפי הרמב"ם בטלה תקנת חז"ל שהש"ץ חוזר כל התפילה בקול להוציא את מי שאינו יודע, וכן לפי המנהג שהתפתח מדברי הרמ"א, ושם המצב נעשה גרוע יותר שהש"ץ בכלל לא מתפלל עם הציבור.
תכנים לקריאה נוספת
קורא שקרא בספר תורה ראשון, מהו לקרוא בספר שני
מקורות: גמרא, יומא, סט, ב - ע, א;
רבינו, תפלה, יב, כג
תפילת עמידה
שלום רב!
כיצד צריכים להתפלל? האם צריך העמידה ובהכנעה או שמותר גם בתזוזות הגוף והידיים תוך כדי תפילה מעומק הלב?
תפילת שחרית
כבוד הרב שלום,
תודה על תשובתך בנוגע לתפילת שחרית בעבודה. אחדד את השאלה שלי, כי כנראה שלא דייקתי בה: נכון להיום אני מתפלל יחיד בבית ואז יוצא לעבודה. השאלה היא אם אוכל להפוך את סדר הדברים: קודם להגיע למקום העבודה ושם להתפלל ביחיד (עוד לפני שעת התחלת העבודה שלי וגם לסיים לפני שעת תחילת העבודה שלי)? שוב
מדוע אומרים אלוקי נצור בסוף תפילת הלחש גם בשבת?
כנהר שלום,
האם יש לאסור אמירת תחנונים בסוף תפחלת הלחש (אלדי נצור) בשבת?
תפילה
שלום לכה"ר,
אבקש לדעת מה עלי לעשות בשעת התפילה במצבים הבאים: מתי להפסיק ולענות, מתי לדלג ומתי להמשיך כרגיל ללא עניה?
1. שחרית: כאשר אני באמצע פסוקי דזמרא וש"ץ התחיל ישתבח. האם להפסיק מיד ולהצטרף אליו לישתבח ולענות לקדיש או לפחות לסיים את הפרק ולדלג לישבח?
2. שחרית: כאשר אני באמצע סדר היום וש"ץ כבר סיים והחל בקדיש תתקבל.
3. בערבית: כאשר ברצוני לומר את נוסח השכיבנו וחתימתו לפי מנהגנו ואני מתפלל בביכ"נ שלא נוהגים לומר את התוספת הנ"ל.
שאלה נוספת בהקשר למאכלות אסורות:
מהי אבקת חלב נוכרי של ימינו ומהו לאכלה לפי שיטת הגרי"ק?
בתודה וברכה מראש לרב על העזרה הרבה.
כיצד קוראים את שם השם בלימוד פירוש רש״י, ומתי מפסיקים לימוד כדי להשלים מניין?
שלום לכת"ר
1. לגבי קריאת ולימוד פירוש רש"י על פרשת השבוע כמנהגנו בשבת, כיצד יש לקרוא דיבור המתחיל ברש"י הכולל את שם השם: האם כפי שקוראים את השם בספר תורה (אף על פי שאין מדובר בפסוק שלם) או בכינוי, כגון "השם"?
2. אדם שמנהגו ללמוד בבית כנסת לפני התפילה (במקרה זה לפני מנחה קטנה של שבת), ובבית הכנסת הסמוך מתקיים מניין של מנחה גדולה, ולא פעם ולא פעמיים, חסר למניין אחד להשלים. האם חייב אותו אדם להשלים להם על חשבון זמן לימודו (סביר להניח שאם לא ישלים לא יתקיים המניין) או לא?
קדיש תתקבל
יורנו רבנו, האם את קדיש תתקבל שלאחר תפילת שחרית יכול אדם אחר שלא היה שליח ציבור במהלך התפילה לומר או שמא זה חייב להיות אותו שליח ציבור שעבר לפני התיבה במהלך התפילה עד לקדיש תתקבל?
במניין שמתפלל מהר, האם להקדים את ברכות קריאת שמע גם במחיר הפסד „ברכו”?
שלום וברכה
במוצ''ש אני מתפלל ערבית במנין אשכנזי מהיר סמוך לביתי, כשהם מתחילים עמידה אני נמצא בפרשה שניה של שמע, ולכן לא עונה על קדיש.
1. האם זה נחשב תפילה במנין פגומה בגלל שאני לא מתחיל איתם עמידה ברגע שהם מתחילים עמידה?
2. חשבתי על פיתרון, להתחיל שתי דקות לפניהם את ברכות ק"ש, כך שאספיק לענות על הקדיש. אבל כך אפסיד 'ברכו'. האם לנהוג כן? להפסיד ברכו ולהרוויח קדיש.
3. אם אנהג כך: האם הברכו שאחרי עלינו לשבח מועיל, כך שאם אשמע אותו לא אפסיד ברכו?
תודה רבה
ש"צ הנוהג לקרוא הלל בברכה בליל פסח, האם מי שאינו נוהג כמוהו רשאי לענות אמן אחר הברכה?
איזה מעמד נתנו חכמי ישראל לאמירת ההלל ומהם הביטויים שנתנו ע"מ לבסס מעמד זה?
מהו מקורו של המנהג לגמור ההלל גם בתפילה בליל הפסח (ליל הסדר)?
האם מעמדו של ההלל שנאמר במקדש בעת הקרבת קרבן הפסח נחשב כמעמד ההלל שיש לברך עליו?