השאלה הזאת נדונה ע"י הרבה מפרשני המקרא. יש מהם שתירצו שיוסף רצה לראות בהתגשמות חלומותיו, כי הוא ידע שהם תהליך בהגשמת ברית בין הבתרים בעניין ירידת ישראל למצרים, ושעבודם וגאולתם, ויש שפירשו שיוסף לא רצה לצער את אביו על ידי כך שיודיע לאביו את אשר עוללו לו אחיו. כי שאלה נוקבת אף יותר מזו היא מדוע יוסף לא אמר ליעקב את נסיבות הגעתו של יוסף למצרים, כשיעקב ירד למצרים. ונראים הדברים שיוסף לא רצה לפרש לאביו כדי שלא לצער אותו יותר. ואף להגן על אחיו. נראים הדברים שעיקר הסיבה לכך שיוסף לא חזר ממצרים לאביו בארץ כנען משום שיוסף רצה לראות בהתגשמות חלומותיו, כי הוא ידע שהם תהליך בהגשמת ברית בין הבתרים ועניין ירידת ישראל למצרים, ושעבדם וגאולתם. ויש שפירשו שיוסף לא רצה לצער את אביו ע"י כך שיודיע לביו את אשר עוללו לו אחיו, כי שאלה נוקבת אף יותר מזו היא מדוע יוסף לא אמר ליעקב את נסיבות הגעתו למצרים כשיעקב ירד למצרים, וכפי שנאמר בפסיקתא דרבנו: "והרי כל שבחו של יוסף שהיה מפליג על כבוד אביו ולא נכנס אצלו בכל שעה, שאילולי שבאו אחרים ואמרו לו אביו חולה לא היה יודע?! אלא להודיעך צדקו שלא רצה להתייחד עם אביו, שלא יאמר לו: "היאך עשו בך אחיך? " ומקללם. אמר יוסף: "אני יודע צדקו של אבא כל דבריו גזירות כהן ואני בא לומר שיקללום, יקללם ונמצאנו מחריב את כל העולם, שלא נברא העולם אלא בשביל השבטים! לפיכך לא היה הולך אצל אביו בכל שעה". וראה גם את דברי הרמב"ן על פסוק מה כז: "יראה לי על דרך הפשט שלא הוגד ליעקב כל ימיו כי אחיו מכרו את יוסף, אבל חשב כי היה תועה בשדה והמוצאים אותו לקחוהו ומכרו אותו אל מצרים כי אחיו לא רצו להגיד לו חטאתם אף כי יראו לנפשם פן יקצוץ ויקללם, כאשר עשה בראובן שמעון ולוי. ויוסף במוסרו הטוב לא רצה להגיד לו, ולכך נאמר ויצוו אל יוסף לאמ' אבי' צו' לפ' מו' לא' וגו' ואלו ידע יעקב בענין הזה היה ראוי להם שיחלו פני אביהם במותו לצוות את יוסף מפיו, כי ישא פניו ולא ימרה את דברו, ולא היו בסכנה ולא יצטרכו לבדות מלבם דברים". אנו רואים את השקפתו, אמונתו ומוסרו הטוב של יוסף בפסוקים (בראשית מה ד - ה, ז - ח) כאשר הוא מספר בדבריו הוא התייחס למעשה שלהם. בתחילה הוא השתמש במילה מכירה, ומיד שינה דבריו והשתמש במילים "שלחני אלדים".