חזרת התפילה
לק"י לכבוד מוהר"ר ערוסי הי"ו שלום רב, לאחרונה התחלתי להתפלל בבית כנסת תימני בנוסח בלדי (נוסח משפחתי הוא שאמי אך בית הכנסת הבלדי מתאים לי מבחינת נגישות) ושם נוהגים להתפלל מוסף של שבת וכן מנחה ללא תפילת לחש אלא תפילת חזרה בלבד.... האם בזמן שמתפלל הש"ץ את תפילת החזרה מותר לקרוא איתו מילה במילה את הברכות או רק להקשיב לברכות ולומר אמן... חששי הוא שאם אני אומר איתו את הברכות יש כאן הפסק שהרי במהלך חזרת התפילה אומרים קדושה וכן ברכת כהנים במוסף.... לעומת זאת אם אני רק עונה אמן אני לא ממש מרגיש שהתפללתי היות ולפי הנוסח השאמי (וכן הספרדי) אליהם אני רגיל, יש תפילת לחש לפני החזרה.... כיצד אם כן יש לנהוג? בברכת התורה ובכבוד רב,
אם בבית הכנסת שמתפללים בנוסח שאמי מתפללים כהלכה, ויש שם שיעורי תורה, ועל כל פנים, אינו נופל ברמתו, מהרמה של המתפללים בבית הכנסת בלדי, עליך לשמור על מנהג אבותיך ולהתפלל בבית כנסת שאמי. אלא אם כן המרחק גדול וקשה לך, או קשה לילדים במיוחד בשבתות ובמועדים. על כל פנים כשאתה מתפלל בבית כנסת בלדי, ואינם מתפללים לחש וחזרה, הרי כל מתפלל מתפלל בלחש, וכך צריך לנהוג. ורק הש"ץ מתפלל בקול. כך שהדבר מותר לך, ואין לך לחשוש שהקדושה וברכת כהנים הם הפסק, שהרי כבר בימי המשנה התפלל מוסף של ראש השנה, בגלל אורכן תפילה אחת ולא חששו מפני הפסק.
תכנים לקריאה נוספת
ימין, חזרת הש"ץ, וקריאה בס"ת
שלום בהערכה רבה נתעוררו בי ספקות.
1. למה שכל פניותי יהיו לצד ימין? למה הוא טוב משמאל?
2. במקרה שאני ממהר במיוחד, ואני בתפילת מנחה. האם מותר לי לעזוב כאשר אני מסיים את תפילתי, והש"ץ לא התחיל את חזרתו?
תודה
קדיש דעתיד לאחר תילים
לכבוד מארי ערוסי שלום רב
קראתי ברמבם שקדיש דעתיד נאמר אחר תורה שבעל פה מדרש או הגדה
1. למה אומרים קדיש דעתיד אחרי שני מזמורי מזמור לדוד ומשכיל לדוד הרי הם כתובים ולפי הרמבם רק על תורה שבעל פה?
2. למה בליל ראש חודש אין אומרים דעתיד לאחר ברכי נפשי?
3. שמעתי שיש טעם להגיד שני קטעים בדבר שעוסקים ולא אחד ואז להגיד דעתיד (לא מצאתי מקור לזה) והאם זה גם הסיבה שבליל ראש חודש אין אומרים כי יש רק מזמור אחד?
עניית אמן בברכות קרית שמע
ידוע שלפי רבינו אין עונים אמן בשמונה עשרה שמתפללים תפילה אחת. הסברה היא (לענ"ד, אם אני זוכר נכון) שאין אדם עונה אחר ברכותיו שהרי זה מגונה.
הרמב"ם כותב בהלכות תפילה שיש להגיד את ברכות קרית שמע יחד עם החזן וא"כ האם יש לענות אמן לברכות אלו??
אמירת קדיש לפני ברוך שאמר בשבת
שלום כב' הרב
רצינו לדעת האם לשיטת הבלדי יש בעיה להגיד קדיש על ישראל קודם אמירת ברוך שאמר בשבת בבוקר? והאם יש שוני בין שבת לחול
מכיוון שאין עשרה קודם הודו ממתינים עד ברוך שאמר ואז מתאספים עשרה ואומרים קדיש לפני ברוך שאמר
תפילת ערבית בפלג
שלום וברכה.
רציתי לשאול האם מותר להתפלל ערבית ביום חול בפלג המנחה, לדעת הרב יוסף קאפח?
תפילה במניין מצומצם
לכב' הרב,
אנו מניין קבוע זה שנים. מניין מצומצם 10-12 איש. אחד מהמתפללים מקפיד להגיע בזמן.
אם תפילת מנחה ב 16:45, הציבור צריך להגיע כבר ב 16:40.
אנו דנים כל אחד לכף זכות.
באחד הימים התפללנו יחיד מנחה. לערבית הגיע מניין בדיוק. מה עשה אותו אדם? עזב אותנו וגרם שגם את ערבית התפללנו יחיד. לא בגלל שהוא ממהר, אלא לחנך אותנו שנגיע בזמן. זו לא פעם ראשונה. אתמול הוא לא הגיע למנחה, כי רצה לחנך אותנו שוב שנגיע בזמן.
הוא אדם שפוי בדעתו.
מה לעשות?
שליח ציבור
ברצוני לשאול את כבוד הרב על מקרה שהיה עת הזדמנתי לתפילת מנחה אקראית. שליח ציבור שנקרא לו ראובן החל קדיש ומיד לאחר מכן התחלנו את תפילת הלחש. באמצע תפילת שמונה עשרה של לחש הגיע אדם בלבוש חרדי שנקרא לו שמעון והצטרף אלינו והחל מתפלל יחד איתנו את תפילת הלחש, כאשר סיים שמעון את תפילת הלחש, פנה לראובן ושאל אותו אם יש לו חיוב. משענה לו ראובן שלא, ביקש ממנו שמעון שהוא יחליף אותו והוא יהיה השליח ציבור. (וכך היה). ברצוני לשאול את הרב האם מותר להחליף שליח ציבור באמצע התפילה בגלל שיש למישהו חיוב, ויותר מכך באם השליח הציבור המחליף כלל לא שמע את הקדיש הראשון והצטרף רק באמצע תפילת הלחש? בברכה
13 מידות ברמב"ם
שלום לכבוד הרב,
הרמב"ם בתשובה מונה את 13 מידות שלרחמים עד "לא ינקה" שהיא המידה ה -13. אם כן,
1. מדוע אנו אומרים 13 מידות רק עד "ונקה"?
2. האם הרמב"ם היה נוהג אחרת ואומר עד "לא ינקה"? האם בכלל הרמב"ם היה אומר 13 מידות בתפילתו (השאלה נוגעת רק לקריאת התורה)? כיצד היה ראוי לדעת הרמב"ם לומר היום?
תודה!
הוספת אבינו מלכנו לאחר העמידה בימי המלחמה
כבר בימים הראשונים למלחמה, הוציאו הרבנים הראשיים הוראה להוסיף 'אבינו מלכנו' לאחר תפילת העמידה (שחרית ומנחה).
בביהכ"נ שלנו נוהגים נוסח תפילה 'בלדי'.
א. 1 האם ראוי להוסיף תוספת זו כהוראת הרבנים? אם כן, היכן בדיוק להוסיף?
2 האם כמנהג הבלדי לאחר נפילת פנים, או תיכף לאחר חזרת הש"ץ?
ב. האם על הציבור לעמוד בעת אמירת 'אבינו מלכנו'?
ג. האם ראוי להוסיף 'אבינו מלכנו' גם במנחה של ערב שבת ובשבת עצמה לאחר שחרית ומנחה? (שהרי בעשי"ת אין לומר 'אבינו מלכנו' עפ"י הבלדי).