שונות
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א.
א.במשנה מסכת שבת פ"ב נאמר: "ר"י אומר: אין מדליקין בעטרן מפני כבוד השבת. וחכמים אומרים: מדליקין בכל השמנים... בעטרן ובנפט...". בפי', הרמב"ם כותב: "והלכה כחכמים חוץ משני שמנים: שמן אפרסמון ונפט הלבן". משמע שעטרן מותר להדליק בו. ואילו במש"ת פ"י פוסק הרמב"ם: אין מדליקין בעטרן מפני שריחו רע. והמ"מ שם אומר שרבינו פסק כר"י. ובקהתי כתב: הלכה כחכמים חוץ משלשה: עטרן, שמן אפרסמון, ונפט הלבן. אז כמי פסק רבינו?
ב. יחיד שאחר לתפילה, והציבור היה בק"ש, ואמר ברוך שאמר, מס' מזמורים, ישתבח, וכו' והתחיל יוצר וכשהגיע לתחילת תפילת י"ח חשב שיש לו עוד זמן, והתחיל להתפלל, וכשהגיע לחתימת תחיית המתים התחיל הש"צ בחזרה. האם מותר ליחיד לחכות ולענות קדושה עם הש"צ והציבור, או לא? ומה קורה בדיעבד שענה, האם צריך לחזור ולהתפלל?
ג. לדעת מארי הפלטה מבשלת, ולכן אסור להניח עליה שום דבר בשבת בין לח בין יבש אא"כ שם על קדיקת חמין. האם הכוונה דווקא קדירה שיש בה מים חמים או לא משנה מה יש בה? האם מותר לשים קדרה ריקה ועליה את הקדירה עם התבשיל? בברכה.
א. אין צורך לקהתי. רבינו בפיהמ"ש שכתב שהלכה כחכמים, הוא שכתב שחוץ משני שמנין שאסור להדליק בהן... עיין שם. כי הלכה כחכמים שהכשירו כל השמנים ולא כר' טרפון. אבל שני שמנים אין הלכה כחכמים, מחמת גזירה שמא יצא. והרי נר שבת חובה.
ב. שאלתך לא ברורה. כי תכלית הדילוג במזמורים כדי שישתלב עם הציבור, באופן שהוא מתפלל עמם שמונה עשרה שהיא הנקראת תפילת ציבור, כשהוא והם מתפללים ביחד. על כל פנים, זה שאודותיו אתה שואל, שלא השכיל להתפלל עם הציבור, היה עליו למשוך בקרית שמע וברכותיה באופן שיסיים גאל ישראל בזמן שהש"ץ מתחיל חזרת הש"ץ, ויאמר עמו מלה מלה עד סוף שמונה עשרה. ובקדושה, ישמע את הש"ץ כשהוא אומר נקדישך, ויענה קדוש קדוש וכל העניות. ובסוף אותה ברכה יאמר אתה קדוש ושמך קדוש... בא"י הא - ל הקדוש, וימשיך אתה חונן עם הש"ץ. היה וטעה והתחיל להתפלל לבד והגיע לתחיית המתים, והש"ץ התחיל את חזרת הש"ץ, לפי רבינו אל ישתוק וימתין, אלא ימשיך. אע"פ שייאלץ שלא לענות קדושה, כי אין מעבירין על המצוות.
ג. רק לא קדירה ריקה.