א) לפי הרמב"ם אין בעיה ליטול ידיים בשירותים, אבל אסור לברך שם. ומאחר ולפי הרמב"ם יש לברך לפני הנטילה, כי הברכה צריכה להיות עובר לעשייתן, אם יש לו מקום אחר ליטול ידיו מה טוב, ואם לא, צריך להיזהר שהברכה לא תהיה עובר דעובר. ולכן יכין את האנטל עם מים בשירותים, יברך מחוץ לשירותים ומיד ייכנס וייטול ידיו.
ב) בשו"ע, או"ח, קנט, כ, הובאה מחלוקת. לפי המחבר מברך על נט"י למרות שטבל ידיו. והרמ"א הביא דעה שמברכים על טבילת ידיים, או על שטיפת ידיים. ומארי בהלכות ברכות, ו, ו, אות כב, הכריע שדעת רבינו כדעת הראב"ד, שמברך על טבילת ידיים, כי נטילת ידיים נתפרשה במשנה, וטבילת ידיים נתפרשה במשנה. אך אחרי בקשת המחילה, לענ"ד, אכן חכמים תיקנו טבילה לידיים, כמו שתיקנו טבילה לכלים, אך נוסח הברכה הוא רק "על הטבילה", ולא יותר. כך לטבילת האדם וכך לטבילת הכלים, וכך לטבילת ידיים.
ג. הסח דעת באופן שאינו משמר ידיו מפני צואה וכיו"ב. כדי שלא יהיה מכשול, נזכרתי שעליי להעיר לך לגבי טבילת ידיים בים, הואיל והשתמשת בתחילת דבריך נטילת ידיים בים, עליך לדעת שמורת לטבול ידיים בים, אף שהמים של הים מלוחים ואינם ראויים לשתיית בהמה, ופסולים לנטילת ידיים, בדרך של טבילה - אפשר. אבל אם ייקח מי ים בכלי וייטול, לא עלתה לו נטילה, עיין שו"ת הרמב"ם, בלאו, קפד, ובהמדורת פאר הדור, קא.