דילוג לתוכן העיקרי

מפי השמועה מפי הקבלה

שאלה

שלום למו"ר הרב רצון הי"ו (שאלה זו שאלתי רב אחר לפני כשבוע מפני שלא היה ניתן להעביר אליך את השאלה, בכל אופן תשובתו היתה שאינו בקיא) כידוע רבנו חילק את המצוות ל -5 חלקים (בפירוש המשנה).3 הראשונות דאורייתא והשניים האחרות דרבנן (גזרות, תקנות ומנהגות). הרמב"ם בספרו ההלכתי מ"ת מביא הלכות "מפי השמועה"- סה"כ 170הלכות, וכן הוא מביא את הלכות "מפי הקבלה" סה"כ 80 הלכות. אחרי שקראתי את מאמרו של מו"ר הרב קאפח על הנושא מפי השמועה מפי הקבלה, שם הוא כותב שהרמב"ם בלשונו המדוייקת לא סתם עושה את ההבחנה בינהם והוא מנסה להסביר את ההבדל וכן הוא מנה שם את כל ההלכות שמופיעות בהן המילים: "מפי השמועה ומפי הקבלה" (ראה לעיל) וכן קראתי את דבריו של הרב שילת בספרו על ההקדמות, לא הצלחתי כל כך לשייך את מפי השמועה מפי הקבלה לאחד משלוש החלוקות של הרמב"ם לדאורייתא. וממש יש לי קושי בכך. לגבי מפי הקבלה נראה שהבנתי כי שני החלוקות הראשונות של הרמב"ם:
1) הפרושים המקובלים שניתן להוציאם ביג' המידות או ברמז מהכתוב
2) דינים שאמרו שהם הלכה למשה מסיני ואין עליהם ראיה. שני החלוקות הללו כמו שאומר רבנו אין בהם מחלוקת ונראה לי שאליהן הרמב"ם קורא "מפי הקבלה" ואילו החלק השלישי שהם הדינים שנלמדו באחת המידות ויתכן בהם מחלוקת וכן החלק הרביעי והחמישי שהם גזרות תקנות ומנהגות הם בעצם מה שרבנו קורא להם "מפי השמועה? האם הבנתי נכון? אני מתנצל על הדברים הארוכים, אולם אלו נקודות חשובות בשבילי להבנת רבנו שם. בברכה וסליחה על ההטרחה ברק ר

תשובה

לדעת מרי, כשחז"ל אומרים על דין מסוים שהוא מפי השמועה, אין בהכרח שהוא מדאורייתא. ואפילו הוא נתקבל מפי השמועה מדור דור עד משה. כי אפשר שמשה רבינו אמר את אותו דין לא מכח שקיבלו מסיני, אלא מכח שהוא ובית דינו תיקנו אותו, או גזרו אותו (כמשניות לעריות), אבל בזמן שחז"ל אומרים שאותו דין נלמד מפי הקבלה, מיד יש לבדוק אם הכוונה שנלמד מפסוקי התנ"ך, אין בהכרח שאותו דין הוא דאורייתא. אבל אם אין לאותו דין סמך מפסוקי התנ"ך הרי שכוונת חז"ל שאותו דין נתקבל ממשה רבינו שקיבל אותו דין מסיני, ולכן הוא דאורייתא. וכזהו החלק הראשון. לא כן החלק השלישי, כי החלק השלישי, רק דברים שחז"ל ביארו שהם ממשה מסיני, הם דאורייתא או שאמרו במפורש שהם דאורייתא, הם דאורייתא. ואם לא אמרו כן, אף שנלמדו באחת משלוש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן, הם דרבנן. ובשני החלקים האחרונים (הרביעי והחמישי) הם לעולם דרבנן.