שלום,
יש לי כמה שאלות בנושא מצוות מעקה: במשנה תורה לרמב"ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק יא' נאמר: "כי ייפול הנופל ממנו" (דברים כב, ח), לא תלה אלא בנופל. אם כן למה נאמר "גגך" (שם)-- למעט בתי כנסיות ובתי מדרשות, לפי שאינן עשויים לדירה". (הלכה ב') מצד שני נאמר:" וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות -- מצות עשה להסירו ולהישמר ממנו ולהיזהר בדבר יפה יפה, שנאמר "הישמר לך ושמור נפשך" (דברים ד, ט). ואם לא הסיר, והניח המכשולות המביאין לידי סכנה -- ביטל מצות עשה, ועבר על "לא תשים דמים" (דברים כב, ח)." (הלכה ה) גם על גגות בתי - כנסת עולים מידי פעם אנשים לצורך שיפוצים וכו', מדוע אין צורך לשים - מעקה ולמנוע את נפילתם? כמה קומות צריכות להיות לבית כדי שיהיה צורך לשים מעקה בגגו? מדוע היום נראה שלא מקפידים כ"כ לשים מעקה על גגות? האם הדבר תלוי בתדירות שבה אנשים עולים על הגג?
תודה.
חובת עשיית המעקה היא רק כשהגג משמש כדיור, כלומר נעשה בו שימוש קבוע. ובד"כ הוא גג שטוח. לא כן גג רעפים משופע, הוא אינו ראוי לשימוש קבוע. ולכן אין חובה להתקין לו מעקה. וכשעולים לגג כזה לצורך שיפוצים, חייבים לנקוט אמצעי הגנה ובטיחות, משום "הישמר לך ושמור נפשך". וכתב החזו"א, חו"מ, ליקוטים, יח, אות ב, שאין איסור לעלות לגג כדי לתקנו, כי יש זהירות טבעית שהעולה נזהר שלא יפול, כמו שמותר לעלות לאילן. אבל שים לבך להערתנו, שגם במקום שאין חובה להתקין מעקה, ואף שמותר לעלות לגג משופע כדי לתקנו, או לטפס לאילן כדי לגדור תמרים, או כדי לגזמו, או לעלות לפגום של הבניין כדי לתקן הבניין, יש חובה של נקיטת אמצעי בטיחות, מדין "הישמר לך ושמור נפשך".
