דילוג לתוכן העיקרי

מצוות עשה הראשונה

שאלה

לכבוד הרב שליט"א שלום. אינני יודע אם ניתן לשאול (ולענות) כיאות על עניין עמוק זה באינטרנט. אבל אנסה. מהו האופן בו יש לקיים את חלק מצוות עשה הראשונה עפ"י הרמב"ם כפי שהוגדרה במשנה תורה: "... והוא המנהיג הגלגל בכוח שאין לו קץ ותכלית, בכוח שאין לו הפסק, שהגלגל סובב תמיד, ואי אפשר שיסוב בלא מסבב; והוא ברוך הוא המסבב אותו, בלא יד ולא גוף. וידיעת דבר זה מצות עשה, שנאמר "אנוכי ה' אלוהיך" " והרי דעה זו נסתרה מן היסוד? אם מה שמקובל לכנות כ"אמונה" במציאות ה' צריכה להיות "ידיעה" עפ"י הרמב"ם, כיצד ניתן להגיע לרמת ידיעה בעניין זה בימינו? האם ייחוס תארים לה' צריך להעשות רק על פי מה שמושכל על ידינו או גם על ידי מה שנראה כמקובל על חז"ל ועל מחברי ספרי המקרא? והרי הרמב"ם בעצמו אומר שפשט תארים אלו עלולים להביא את לייחס לה' דברים שגויים לחלוטין. אבל גם שלושת התארים החיוביים שהרמב"ם כן מייחס לה' כבר אינם יכולים להחשב בימינו כנכונים בהכרח. אם כן, מה צריך להיות היחס החיובי (מעבר לשלילת התארים) בימינו לה'?
תודה על הסבלנות.

תשובה

יש מצוות שיש בהן שני חלקים: החלק הנפשי והחלק המצוותי. לדוגמה: התשובה היא תהליך נפשי באדם, של חרטה מן החרטה והחלטה שלא לשוב ולחטוא. והחלק המצוותי הוא לאחר שהבשיל בנפשך התהליך של התשובה, הבשלה אמתית, אז יעמוד האדם לפני בוראו ויתוודה בפיו על הלאו וזהו החלק המוגדר בהלכה (לפי הרמב"ם) מצוות תשובה. וכך לגבי אמונה בה'. החלק הנפשי הוא ההכרה הבסיסית שיש אדון לבריאה גם ללא שום הוכחה. וזוהי האמונה בה', אך ככל שהאדם לומד מדעי הטבע, פיסיקה, כימיה, אסטרונומיה, ביולוגיה, אנטומיה ועוד ועוד, ומתחקה אחרי החכמה המופלאה המצויה בנבראים, ומבין מתוך כך באפון מוכח על מציאות ה' יתברך, זהו קיום מצוות האמונה בה' לפי הרמב"ם, שביסודה הידיעה. לגבי התארים, לפי רבינו, כל תואר חיובי אין להשתמש בו. והואיל ואין אפשרות לבטא את האמונה בלי שום תארים, חז"ל הרשו לנו להשתמש בשלושה תארים שבתפילה. לא שייך לומר לגביהם שהוכחו כשגויים לחלוטין. כי בלאו הכי שום תואר חיובי אינו נכון כלפי ה'.