מותר לו לקבל שכר עבור לימוד טעמי המקרא. ולא נגרע משכר המצווה, כי מצד הדין מותר, וגם הוא מבטל זמנו לצורך זה. רק שעורך חו"ק לבני זוג שאינם בני עירו, רשאי לקבל שכר. ומצד הדין גם לבני זוג שהם בני עירו, אלא שחובתו כלפי בני עירו כלולה בשכר שהוא מקבל על תפקידו הרבני. גם חזן רשאי מבחינה עקרונית לקבל שכר עבור חזנותו, ואפילו לימי המועדים, בדרך של הבטחה. אבל אין ספק שמנהג יהודי תימן שנהגו לעסוק בכל ענייני המצוות בחינם, הוא המנהג המקורי והאמתי והטוב. אלא שגם בני עדה זה לנוכח מיעוט היודעים לקרוא בתורה, ובעוונותינו המרובים, גם מיעוט היודעים להתפלל בגלל תהליך החילון שעובר עליהם, יגיעו וכבר מגיעים למנהגי שאר העדות ששוכרים הזנים בשכר.