אכן, לפי הטעם של רבינו, שאיסור אכילת גבינה אחר אכילת בשר, הוא בגלל בשר שבין השיניים, לכאורה ניתן לומר, שהאוכל בשר ואין לו שיניים, מותר לאכול גבינה בלי צורך להמתין כשש שעות. אולם טו"ר, יו"ד, פט, הביא דעה שנייה, שאיסור אכילת גבינה אחר בשר בגל טעם בשר שנמשך שש שעות, בגלל שומן הבשר. ולפי טעם זה, גם אדם שאין לו שיניים שאכל בשר, צריך להמתין כשש שעות. והטו"ר הכריע שעלינו לנהוג בחומרות שנובעות משתי השיטות הנ"ל. ולכאורה, מי שנוהג כהרמב"ם, פטור מהכרעת הטו"ר. אבל לענ"ד אינו כן. ההלכה כטו"ר, ולא מטעמו. כי גם רבינו יסכים שאדם בלי שיניים שאכל בשר, חייב להמתין כשש שעות לאכילת גבינה, כי לא חילקו בגזירה זו. כשם שאין להתיר לאדם שיש לו שיניים שאכל בשר, וניקר שיניו במברשת היטב, ולא רק בגלל החשש שמא לא ינקה היטב שיניו, כפי שהמהרש"ל כתב, אלא משום שגזירה אינה ניתנת לשיעורים. ולא חילקו בגזירה, כי אחרת אין העבירה יכולה להתקיים.