א. הפלטה לדידו היא אש שאינה הולכת ודועכת כלל, ואין נפקות שהיא מכוסה, ואין גם חשש חתוי. כי היא היא באותו מצב. ולכן מותר להשהות מע"ש. אבל אסור להחזיר לפלטה בשבת, ובוודאי שלא להניח בשבת, ואפילו תבשיל מוצק. כי זה עובדין דחול, ואפילו לא ע"ג סיר הפוך. כי דין הפלטה כדין תנור, והמניח על גבי סיר הפוך כמניח על פי התנור, ורק על גבי מיחם, שנמצא ע"ג הפלטה, מותר. כי במיחם יש מים ואינו כלי ריק, ואין ההנחה על גביו כהנחה על פי התנור.
ב. זו ברכה לבטלה ואין לנהוג כן. אפילו לפי האשכנזים שהנהיגו שהנשים תדלקנה את הנרות בבתיהן, ותברכנה מיד אחרי ההדלקה, עם עצימת עיניים, כי מנהג זה של הדלקת נר בבית הכנסת, שאני מניח שאין אוכלים בו, אינו כדין הדלקת נר בבית. וברכה, כפי שתיארת, היא מופלגת ביותר בזמן ההדלקה. ושמעתי מחבר בית מדרשנו, מרי יהודה כהן (שרעב), שבתימן בתי הכנסת היו פרטיים, והיו ישנים בהם. ולכן לפני הקבלת שבת היה השש מדליק נר שבת לפני הקבלת שבת, ומברך סמוך להדלקה. כדעת הרמ"א. וכן נשות שרעב נוהגות עד היום כהרמ"א. הוסיף מרי יהודה כהן ואמר, שבעלותם ארצה היו שהמשיכו להדליק לפני הקבלת שבת, אך הם הפסיקו משום שבתי כנסת של היום, אין אוכלים בהם בליל שבת, ואין ישנים בהם. ולכן אין מדליקים ואין מברכים. ואכן כך יש לנהוג ולהפסיק מנהג זה, אם יש שעוד נוהגים.