פסיק רישיה היא הגדרה הלכתית לפעולה שאדם עושה ואשר התוצאה של אותה פעולה היא מחויבת המציאות, גם אם העושה טוען שלא התכוון לה, כמו פעולת פיסוק ראש האפרוח מן האפרוח, בהכרח תביא למותו, א, שהפוסק ראש האפרוח טוען שלא התכוון להמית את האפרוח. ומכאן שכל העושה פעולה שהתוצאה ההכרחית שלה היא מלאכה אסורה, אסור לעושה אותה פעולה לעשותה, אף שהוא טוען שהוא לא מתכוון לאותה מלאכה. אשר לסגירת דלת של מקרר, שהנורה בו דולקת, ועם סגירת הדלת, הנורה בוודאי תיכבה, אסור לעשות כן בסגירה ממשית, אף שאינו מתכוון לכבות את הנורה. כי זה נחשב לפסיק רישיה. אבל ע"י גרמא מותר. כיצד? כגון שיסגור את הדלת סגירה שאינה סגירה הרמטית, ואם בסופו של דבר הדלת נסגרה הרמטית - מותר. כגון שמישהו התהלך ליד הדלת והתחכך בה בטעות, או אפילו מישהו שאינו יודע שהנורה דולקת השלים את הסגירה, כי לגביו זהו פסיק רישיה, דלא אכפת ליה.