דילוג לתוכן העיקרי

יהדותו של מחלל שבת בפרהסיא.

שאלה

שלום רב. קראתי היום את תשובתו של כב' הרב בקישור הזה: http://www.moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=48420 בין השאר, נאמר שם כי מי שמחלל שבת בפרהסיא הוא "גוי לכל דבר". אני - בעוונותי - מחלל שבת בפרהסיא. יחד עם זאת אני רואה את עצמי יהודי לכל דבר. אמנם חוטא (במצוות שבין אדם למקום) אך יהודי. אני מבקש לדעת אם אכן ההלכה רואה אותי כ"גוי לכל דבר", ואם כן - מה המשמעות של ראיה זו. (האם למשל - מאחר שאני "גוי לכל דבר" אני כבר פטור מכל המצוות למעט שבע מצוות בני נח? האם אשתי אינה צריכה גט ממני מאחר שאני "גוי לכל דבר"?) אודה מאד לרב על תשובתו.

תשובה

אינני יכול להתייחס באינטרנט התייחסות אישית כלל. אבל בתשובתי האמורה ציינתי שיהודי שמחלל שבת בפרהסיא, מקיים מצוות כגון קידוש נר שבת, תפילה בשבת וכיו"ב, הוא יהודי לכל דבר, אלא שהוא חוטא. לעומת זאת יהודי שמחלל שבת בפרהסיא, בעזות מתוך כפירה בה' שקרא את הקריאה יש אחר ההעדר המוחלט, ושאינו משגיח בעולמו, מבחינת ההלכה הוא גוי לכל דבר, אם כי יש מסתייגים ואומרים שהוא יהודי לחומרא, לעניין שהפירוד בינו ובין אשתו מצריך גט. עד כאן לנושא הנ"ל. אבל אי אפשר שלא לציין שאנו נמצאים בתקופה מיוחדת במינה, שיש בקרב אחים משבר דתי או משבר אמוני, אבל רצון אמתי וכן להמשיך להיות יהודי. דבר שמביא אותנו לשאלה אם יש יהדות בלי תורה. שלפי ההלכה, אין זהות יהודית בלי התורה ומצוותיה, ויש הטוענים ליהדות גם בלי התורה ומצוותיה. אני כשלעצמי בדעה, שגם יהודי שנאבק באמת שהוא יהודי, אף שמצהיר שהיהדות אצלו היא אינה על בסיס תורה ומצוות, שיש בתוכו הכרה בערכי היהדות, שיסודן בתורה ובמצוות, אבל בגלל דברים שהזמן גרמן, יש בקרב אחים מסוימים אנטגוניזם כלפי התורה והמצוות. אבל אותם אחים מעריכים מאוד ערכי יהדות שכאמור, יסודן בתורה ובמצוות, אבל חיבתם לאותם ערכים היא בגלל ערכיות אותם ערכים, ולא בגלל מקורם. גם ליהודים כאלה איני יכול לשלול את יהדותם, כל שכן ליהודי שמצהיר הא לכל דבר, ומכיר בעובדה שהוא חוטא בין אדם למקום.