עיין רבינו, שבת, ח, יד, ופרק כא, יז, שהסינון שנאסר הוא רק בדרך של יציקת הנוזל לתוך כלי הסינון, המשמרת, ולכן דנו בהקשר לכך, באיסורים נלווים, עשיית אהל, או מלבן. אבל התיון שיש בזרבובית שלו מסננת, וכן ברז שיש בפיו מסננת, אין זה דרך סינון. מאחר והברז תכליתו להזרים מים, בין יש מסננת בין אין מסננת, וזהו ייעודו העיקרי. וכן התיון ייעודו יציקת תמצית תה בין צלול, בין שאינו צלול, לכוס מים, והסינון הוא כבדרך אגב.