לפי רבינו אין הכהן מסיר הכריכות מעל אצבעו בשעת נשיאת כפיים. יש לציין שיהודי שרעב בתימן לא נטלו ידיהם לנשיאת כפיים בביהכ"נ, כי לא היה להם מים בביהכ"נ וסמכו על הנטילה בבית, בכל זאת בבואם ארצה, ונהנו ליטול ידיהם בביה"כ, גם בשחרית, לפי השו"ע (שלא כהרמב"ם). אחרי הנטילה כרכו התפילין על האמה ועל כף ידם, ואח"כ נשאו כפיהם. לעומת זאת יהודי עדן נשאו כפיים בלי לחזור ולכפוף הרצועה באמה ובכף ידיהם, עד אחר נשיאת כפיים. ונראה שהללו שאין חוזרים וכורכים הרצועה אחרי הנטילה, נהגו כן כדי להקל על עצמם, לפשק אצבעותיהם, באופן שיהיו חמשה אליהם. כאן המקום לציין שהגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר, ח"ח, או"ח, יג, אות ד, דחה מי שאמר שיש להסיר את הכריכות אשר באצבע האמה בשעת נשיאת כפיים, מדין חציצה. וזו האמת. מה לחציצה ולעניין זה. אבל אפשר שהללו שנהגו שלא לקשור את הכריכות בחזרה באצבע האמה, עשו זאת כדי להקל על עצמם ביצירת חמישה אווירים, לאחר שהסירו הכריכות בגלל הנטילה. ועיין כף החיים, או"ח, קכח, יב, אות פא, בעניין האווירים, שגם הוא הביא שיטה שחוששים לחציצה, והביא פוסקים שדחו שיטה זאת, וסיים, בשם דעה, שאדרבה, לפי ספר הכוונות, יש לכרוך את הרצועה באצבע האמה בשעת נשיאת כפיים.