ברכת הראיה על נרות חנוכה
לק"י בשנה שעברה למדתי לפני כבוד הרב הלכות חנוכה. הרב באותו שיעור עסק בברכת הראיה עפ"י שיטת רבינו. עפ"י זכרוני ומה שרשמתי על גליון משנה תורה שברשותי הרב הסביר כי ברכת הראיה היא עבור אותו אדם שלא האמין שיראה בזמן הדלקת הנרות נרות אחרים ואף על פי שהדליק בעצמו. שאלותי הם האם המקרים הבאים נכנסים בגדר של ברכת הראיה לדעת רבינו:
א. חייל ששוהה בבסיס צבאי מרוחק ממקום יישוב כגון במחנה אימונים וכו' שפתאום הפתיעו אותו מפקדיו והודיעו לו שהוא יוצא לחופשה. ואכן הצליח להגיע למקום יישוב בתוך זמן הדלקת נרות. האם צריך לברך על הראיה?
ב. אם יש לי שכן חילוני שמעולם לא הדליק נרות חנוכה ופתאום השנה כשיצאתי מביתי ראיתי חנוכה על פתח ביתו הם אני נכנס לגדר ברכת הראיה.
ג. אדם שעובד באזור תעשיה שלצערו הרב לא ניתן לו לצאת מוקדם על מנת להדליק חנוכה ופתאום הפתיעו אותו ושחררו אותו מוקדם והוא מגיע למקום יישוב ורואה נרות חנוכה
בתודה מראש סליחה על האריכות
אכן, מדברי רבינו, חנוכה, ג - ד, שכתב, "וכל הרואה מברך", ולא כתב אם לא בירך, מדברי רבינו בשו"ת (בלאו) רכב, משמע שניתן לברך ברכת הרואה מספר פעמים בזמן חיוב ההדלקה. והכלל הוא, שכל שחשב בזמן ברכת הרואה הראשונה שבירך, על כל הראיות העתידיות שיראה בזמן החיוב, די בברכה אחת. וכל שלא חשב כן, מברך פעם נוספת.
א. אם אכן לא העלה על דעתו שיראה עוד נרות חנוכה בזמן חיוב באותו לילה, חייב לברך בשנית ברכת הרואה, ודווקא בתוך זמן חיוב ההדלקה.
ב. כשאדם מדליק בביתו במקום יישוב, בד"כ הוא מתכוון על כל הנרות שייראו באותו לילה, ולכן כוונה זו כוללת גם את הלא דתי שהדליק נר חנוכה באותו לילה.
ג. אם הדליקו עליו בביתו, וכשיצא מן המפעל ראה נר חנוכה בזמן חיוב, מברך ברכת הרואה, ואם לא הדליקו עליו בביתו, והוא הדליק במפעל, אם לא העלה על דעתו שייראה נרות חנוכה באותה לילה בזמן חיוב, ובכל זאת הוא ראה - חייב. כל הנ"ל לפי שיטת רבינו בשונה משיטת הרשב"א והשו"ע.