שאיבת זרע
לאחרונה עלתה בתקשורת השאלה האם לשאוב זרע מחיילים למקרה שהם חס וחלילה ימותו או יפגעו במהלך שירותם,
רציתי לדעת מה עמדת ההלכה בנושא. האם מותר בכלל לשאוב זרע? מה אומרת ההלכה בקשר לחיילים רווקים? האם החייל צריך להביע הסכמה לכך או שלאשתו או הוריו מותר לעשות זאת לאחר מותו? מה מעמדו מבחינה הלכתית של הילד בכל אחד מהמצבים שמוזכרים לעיל?
בתודה מראש.
במובן הרגשי יש מקום לתהליך זה, אם מדובר לא באש איש. אבל במובן ההלכתי, יש להימנע מכך.
א. כיוון שמת האדם נעשה חופשי מן המצוות ואין בכך קיום מצוות פרו ורבו. על אחת כמה וכמה שיש אומרים, שאפילו בעל הזרע חי, אין הזרעה מלאכותית נחשבת פרו ורבו, אלא בדרך כל הארץ.
2. כיוון שמת האדם, אפילו היה נשוי, אלמנתו כבר אינה אשתו, אלא פנויה.
3. כיוון שמת האדם, אפילו בלא זרע של קיימא והוזרק לאלמנתו זרע מוקפא של המנוח, והרתה וילדה. עדיין היא חייבת בייבום או בחליצה, עיין נעם כרך א, מאמרו של הרש"ז אוירבעך.
4. תופעה כזו עלולה לגרום לבלבול בענייני יוחסין אחווה ועריות מדין קרבה, וגם בעיות בירושה ועוד.