1. לפי הרמב"ם, רוצח ושמירת נפש, ב, יא, אסור להרוג גוי, אבל ההורג גוי אינו חייב מיתה, כדין ההורג יהודי או כדין ההורג עבד כנעני. וקל וחומר הוא, שבר הגוזל את הגוי עובר איסור, ואם גזל ממונו - אסור. גזל נפשו על אחת כמה וכמה.
2. מצד הדין נשים חייבות בהבדלה, ואם האישה ערירית, היא מבדילה לעצמה בכוס יין ושותה מן היין. אולם השל"ה כתב טעם קבלי מדוע הנשים לא נהגו לשתות מיין ההבדלה, שע"י עץ הדעת חווה הכשילה את האדם הראשון, וע"י החטא ניתן לה דם נידות, להבדילה מאדם הראשון. כל זה רק בהבדלה. לא כן בקידוש שהן שותות מיין הקידוש, ואפילו מיין הקידוש של ליל יו"ט שחל במוצאי שבת, שהוא גם יין הבדלה - שותות.
3. כתב המ"ב, או"ח, תכו, ס"ק א, שהנשים פטורות מלקדש (צ"ל לברך) הלבנה. דהוי מצוות עשה שהזמן גרמא. ואף דכל מ"ע שהזמן גרמא נוהגות נשים שמקיימות ומברכות (=האשכנזיות) עליהן. מ"מ מצווה זו אין צריכים לקיימה משום דהם (=הנשים) גרמו פגם הלבנה. ועיין בהגהת חכמת שלמה, או"ח, תכו, שברכת הלבנה אינה נחשבת מצוות עשה שהזמן גרמא. כי היא תלויה במציאות ועיין שו"ת מנחת יצחק, ח"ח, לד, ובאמת שבגמרא סנהדרין, מב, א, נאמר, הני נשי דידן נמי מברכי. והמג"א על השו"ע, או"ח, בריש סי' תכו, שהביא טעמים קבליים לפטור הנשים, הביא גמרא זו והוציאה מפשוטה. ולענ"ד, כל ברכות השבח, אפילו הן מזמן לזמן, מאחר ואין בהן אשר קדשנו וציונו, אינן נחשבות למצוות עשה שהזמן גרמן.
4. באופן כללי כך יש להתייחס לחלומות, אבל בכל כלל יש יוצא מן הכלל, ועל כל פנים זהו היחס לחלומות שלא לסמוך עליהם להלכה, תוספתא, מע"ש, ה, ט, ועוד. צא וראה חלום פרעה וגלות נבוכדנצר. ולא בגלל שהיות נביאים ח"ו, אלא מחשבותיהם הקודחות של מנהיגי מעוצמות אלו, בענייני העולם, באו לידי ביטוי בחלום, ובו תחזית מדינית, או חברתית, או כלכלית, עתידית. וגויים אלו, חלמו את אשר חלמו, כדי להניעם לפעול למען הכלל.