א. יוותר, אבל לא רצוי. כי המנהג הנכון לייחס כלים לחלב, וכלים לבשרי. ולא לערבב כדי שלא יגיע לידי טעות. כוס ששתו ממנה בארוחה בשרית, והדיחוה, מותר להשתמש בה בארוחה חלבית, מבלי להמתין כשש שעות. כלומר ראובן שאכל ארוחה בשרית ושתה בכוס, והדיחו את הכוס, ושמעון בנו רוצה להשתמש מיד בכוס בארוחה חלבית - מותר. אבל כאמור, הדבר לא רצוי כנ"ל.
ב. כל הנ"ל גם בקבוק פלסטיק ובלבד שידיחוהו היטב. אשר למנהג תימן בעניין כלי זכוכית, אין מנהג, כי לא היו כלי זכוכית ברמה של בישול וחימום כמו בימינו. אלא יש פרשנות הלכתית, לענ"ד אנו נוהגים כהרמב"ם, ומדברי הרמב"ם משמע שכלי זכוכית דינם כדין כלי מתכות לעניין טבילה ולעניין הכשר. נ"ב. על ימי החנוכה אין אומרים חג שמח, כי אין בו קרבן חגיגה. ולפי יהודי תימן, גם בימים טובים אין מברכים זה את זה בחג שמח. כי אין החג שמח או עצוב, אלא החוגגים. ואבותינו נהגו לברך זה את זה בימים טובים, תזכה לשנים רבות ומועדים טובים. בימי החנוכה לא נהגו בשום ברכה מיוחדת.