דומני שמדובר בשתי שאלות, שלא בהכרח קשורות זו בזו. הראשונה - האיזון בין אידיאליזם וריאליזם, או פרגמטיזם. והשנייה, איזון בין הרצון להיות ת"ח, ובין הרצון להרוויח מבחינה פיננסית.
א. צריך האדם לשמש תלמידי חכמים שמשמשים ברבנות הלכה למעשה, והם גדולים בתורה, והם מצויים ברבנות המעשית ועושים בה חיל. דרכם ניתן לרכוש את היכולת לאזן בין רצוי ובין מצוי. וכך בכל התחומים. יש לשמש מומחה שהוא גדול בתיאוריה ובמעשה. שדברים אלו, הכללים המובילים: גדול שימושה יותר מלימודה, ואין חכם כבעל הניסיון.
ב. לכאורה אין התורה מצויה אצל הרוצים לעסוק בעסקים. אבל, הרי אין מדובר שאחד שרוצה להיות איש עסקים, אלא הוא רוצה להיות ת"ח, ובכל זאת להרוויח בפיננסים. הדרך הטובה היא להשקיע סכום כספי בהשקעות טובות.