דילוג לתוכן העיקרי

שאלות בנושאים שונים.

שאלה

לרב שלום וברכה,
1. האם תפילת ערבית נחשבת לתפילה של אותו היום או של היום שאחרי? ז"א אם אישה בדר"כ מתפללת רק תפילת מנחה ויום אחד עבר זמן תפילת מנחה או שהיא לחוצה בזמן. האם היא יכולה להתפלל תפילת ערבית באותו יום וזה נחשב לה שהיא התפללה תפילה באותו יום או שלא?
2. בבית הכנסת שלנו בעזרת גברים יש ציורים על הקירות. כאשר האדם עומד ומתפלל יוצא שפניו בדיוק מול הציורים. קראתי בקיצור שולחן של הרב רצאבי שהדבר אסור (כרך א, סימן ט"ז, סעיף י). מה יש לעשות בעניין? האם עליי לדבר עם גבאי בית הכנסת?
3. ביום חול היני מתפללת תפילת מנחה, אך רק מ -"אשרי יושבי ביתך" והלאה, אך ביום שישי אני מתפללת בבית הכנסת ואז אני מתפללת מ -"למנצח על הגיתית" (וכן ביום שבת). הדבר קרה יותר מ -3 פעמים רצוף.
א. האם אני חייבת להתפלל מ -"למנצח על הגיתית" גם באמצע שבוע?
ב. האם ביום שישי כאשר אני מגיעה לבית הכנסת מאוחר (יחסית) והקהל כבר ב"אשרי יושבי ביתך" אני חייבת להתחיל מ"למנצח על הגיתית" או שאני יכולה להתחיל מאיפה שהקהל נמצא?
4. אני נוהגת לומר בכל יום את התהילים של אותו היום. האם הדבר בחזקת נדר (כי עשיתי זאת יותר משלושה ימים רצוף)?
5. כבר מספר שנים אני נוהגת ללכת לבית הכנסת כל יום שישי בערב.
א. האם הדבר בחזקת נדר (כי עשיתי זאת שלושה פעמים ברצף)?
ב. אם אני חולה או שיורד גשם. האם אני בכל זאת חייבת ללכת?
ג. אם אני עייפה או כל סיבה אחרת האם אני חייבת ללכת לבית הכנסת או שאני יכולה להשאר בבית והתפלל?
6. בקיצור שולחן ערוך של הרב רצאבי (כרך א, סימן ט"ז, סעיף ה) קראתי שצריך בתפילת שמונה עשרה לשים את הידיים על הלב.
א. האם חובה לנהוג כך?
ב. אם אני אוחזת את הסידור בידי, איך עליי לנהוג?
7. קראתי בקיצור שולחן של הרב רצאבי( כרך א, סימן י"א סעיף ג) שאסור לאדם להתפלל, לדבר דברי תורה, לקרוא קריאת שמע ולברך שאר ברכות אם צריך לנקביו ואינו יכול להעמיד עצמו שיעור פרסה. מהו שעור פרסה?
8. קראתי בקיצור שולחן של הרב רצאבי (כרך א, סימן נ"ב, סעיף ט)שאסור לדבר אחרי קריאת שמע שעל המיטה. פעמים רבות אחרי שאני קוראת קריאת שמע יש לי פלאפון. האם מותר לי לענות? (בדר"כ הדברים לא דחופים)
9. קראתי בקיצור שולחן של הרב רצאבי (כרך א סימן נ"ב סעיף ב) שטוב שלא לקרוא מקרא בלילה ותהילים.
א. מה נחשב מקרא?
ב. מה עליי לשעות אם יש לי מבחן בתורה/נביא? 10. לקחתי על עצמי מספר דברים. לא אמרתי אותם בקול רם, אלא חשבתי לעצמי שאני לוקחת על עצמי לא לעשות אותם, אך כשאנשים שאלו אותי למה אני לא עושה את הדברים הללו אמרתי שנדרתי על עצמי לא לעשות אותם.
א. האם הדברים האלה הם נדר בשבילי?
ב. האם תפילת "כל נדרי" של יום הכיפורים מתירה נדרים כאלו?
ג. האם תפילת כל נדרי של יום הכיפורים מתירה נדרים שהאדם לקח על עצמו ע"עי כך שעשה אותם 3 פעמים?
ד. איך אפשר התיר נדברים באמצע שנה? אני מצטערת כל האורך ועל כמות השאלות. פשוט הדברים הצטברו אצלי.תודה רבה!

תשובה

1. תפילת ערבית של היום היוצא, כי תפילת שחרית כנגד תמיד של השחר, ותפילת מנחה כנגד תמיד בין הערביים. ותפילת ערבית כנגד איברים של תמיד של בין הערביים, שהיו מתאכלין כל הלילה. רמב"ם, תפילה, א, ו, אבל אין לזה נפקא מינה, אשה אינה חייבת בשלוש תפילות בזמנן, אלא תפילה אחת ביום, לפי צחות לשונה. ותפילת מנחה שהיא מתפללת כל יום, היא תפילתה לאותו יום. ואין לה תשלומים, אם שכחה, כי לא תיקנו לה תשלומים. ואם תרצה תתפלל למחרת שתי תפילות על דרך נדה ונדבה, אבל חשוב מאוד שתדאו שהאשה חייבת להתפלל תפילה אחת ביום בצחות לשונה. כלומר, כל תפילה כגון שה' יצליח דרכה ודרך בני ביתה, ובזה יצאה ידי חובה כשהיא טרודה, ולכשיהיה לה פנאי, לא משנה מתי, אם תרצה תתפלל מן הסידור.
2. להתפלל בעצימת עיניים או מתוך הסידור.
3. אם לא קיבלת במפורש בנדר, די שתתפללי שמונה עשרה.
4. אם התכוונת רק כשיש לך פנאי, אין זה נדר. ואם התכוונת לנהוג כן, יש להתייחס אליו כאל נדר.
5.
א. כנ"ל.
ב. אנוס רחמנא פטריה, גם לגבי גברים, כל שכן הנשים.
ג. את יכולה להתפלל בבית.
6.
א. כן, רק כשאפשר.
ב. אין לך ברירה, המשיכי להחזיק הסידור.
7. י"א סילוק מיל 18 דקות כפול 4 ס"ה 72 דקות, וי"א הילוך מול 24 דקות ס"ה 96.
8. אם את סבורה שיש חשיבות לאותה שיחה, כדי להסיר דאגה מלבך, את יכולה להשיב. ואם אין הדברים נראים לך דחופים - לא.
9. אמירת מזמורי תהלים על דרך תפילה ותחינה אין לחשוש. 10. ללמוד בעיון בלב. 1 א. כן, כי פירשת כוונתך שהם נדרים. 11. ב. לא. 11. ג. לא.
ד. ניגשים לרב והוא מושיט שניים לידו, והוא שואל את הנודר או הנודרת שאלות ואם רוצה שיש חרטה, הוא מתיר את הנדרים, אבל רצוי ביותר להימנע מנדרים.