במשנת הרמב"ם (2)
לכבוד הרב רצון ערוסי. בהמשך לשאלתי http://www.moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=51263 איני משתמש באופציית התגובה מפני שיש תקלה (אצלי או באתר)
1) מהבנתי את הרמב"ם משתמע שכאשר הרמב"ם שונה את המושג נשמה כונתו לנפש, האמנם? אם ההבנה הנ"ל נכונה אז איך הדבר מסתדר עם הספרות הקבלית (ריה"ל מהר"ל וכו')?
2) במקרים שלא נידונו בגמרא ופסקו בהם גאונים/ראשונים וכו' האם לדעת הרמב"ם לא חל הכלל של הלכה כבתראי וניתן לחלוק על פסיקתם (כאשר יש לי סברות איתנות וכו')?
3) האם בענין הלכות צבא יש היתר ללכת בעקבות פסקים של רבנים אחרים כגון פסקי ההלכות הצבאיות למיניהם שנשענות על הדעות המקלות? או שחובה עלי להשאר עם מנהג אבותי (השו"ע)?
בתודה מראש אופיר.
1. בהזדמנות אשיב.
2. לדעת הרמב"ם, הכלל הילכתא כבתראי חל רק בתקופה מסוימת בזמן האמוראים, ולא יותר. בימינו בוודאי שאינו קל. אין שומעין לא לראשון ולא לאחרון, רק למי שהראיות התלמודיות תומכות בדבריו.
3. בכל מקום צריך האדם להשתדל לפי מנהגי אבותיו, ואם יש קשיים בנסיבות מסוימות, יש לשאול שאלת חכם. ובוודאי שבנסיבות של צבא יש מצבים שניתן להקל, אבל צריך כאמור, לשאול שאלת חכם.