שלום לכבוד הרב,
אני הנני תלמיד כיתה י"ב. לאחרונה עשיתי לעצמי מנהג שבכל בוקר אני תורם חצי שקל לצדקה לאדם פושט יד שנמצא באופן קבוע בתחנה המרכזית שבה אני עולה לאוטובוס. אותו אדם נמצא שם כל מהבוקר עד הערב ומסתובב עם שלט הטוען כי הוא חרש - אילם, ומבקש סיוע כספי. ברצוני לשאול את הרב 2 שאלות:
א. הכסף אותו אני תורם הינו מכספי הוריי שנותנים לי את הכסף בבחינת "דמי כיס" שאחזיק לעצמי ע"מ לקנות אוכל וכדי "שיהיה לי". די ברור לי כי הכסף ניתן לי ע"מ שאבחר להשתמש בו ע"פ שיקול דעתי, אע"פ שבאופן כללי זה למטרת קניית אוכל בקיוסק של ביה"ס. האם יש לי רשות לתרום מכסף זה לצדקה? האם אני צריך ליידע את הוריי על הרגל זה?
ב. האם עדיף לתרום לאדם אחד באופן קבוע או שיש עניין לגוון בנתינה לאנשים/גופים שונים?
ג. גם לגבי אותו אדם, לא ברור לי ב -100% שהוא באמת חרש - אילם, אך גם אין לי שום סיבה להניח שהוא מתחזה. האם יש בעיה עם נתינה ל"עני שאינו הגון" (אם הבנתי זאת נכון, יש עם כך בעיה לפי חסידות ברסלב ב"ליקוטי עצות". עם זאת, שמעתי לא אחת כי חובה לתת צדקה לכל פושט יד, ולא להחזיק בו שהוא מתחזה, וגם אם כן - עדיין נחשבת לי הצדקה כמצווה. האם זה נכון?)
תודה רבה ויישר כח!