1-3. אם הפרוכת שיוצרה בהודו נעשתה לצורך ע"ז, אסור לקנותה, ובוודאי שאסור להשתמש בה כלל, כל שכן לארון הקודש שלנו. אבל אם הפרוכת שיוצרה, אין לה שום משמעות של ע"ז, ואינה לצורכי ע"ז, היא מותרת, למרות שייצר אותה גוי עובד ע"ז, ולמרות שאולי נגעה בשלב מסוים בפסל כלשהוא, או באוכל טמא. ואם יש שם פרוכות מפורסמות שהן של ע"ז, ומוכרות בצורתן, אף שהפרוכת שנקנתה לצרכנו, היא אינה של ע"ז, אין להשתמש בה, בגלל שבני אדם שמכירים את הפירמה ההודית, שמיועדת לע"ז, עלולים לחשוב שהיא מאותה פירמה.