רוב הפוסקים סוברים שמותר לברך על כוס אחד ברכת המזון ושבע ברכות, ואין בזה חשש שעושים את המצוות חבילות חבילת. אבל היו שחששו, שיש בכך עשיית המצוות חבילות חבילות, ולכן הצריכו שני כוסות: אחד לברכת המזון ואחד לשבע ברכות הנישואין. ולכן בשו"ע, אה"ע, סב, ט, הובאו שתי השיטות בשם י"א וי"א. והמחבר העיד שהמנהג פשט כי"א שמספיק כוס אחד. וכן הוא מנהגנו. והרמ"א, שם, חשש לדעה שצריך שני כוסות. לאחר מכן התפשט מנהג פשרה לברך על שני כוסות ולערב היין. ולפי רבינו, שבת, כט, יב, רק לשתי מצוות מדאורייתא, קידוש וברכת המזון הצריך שני כוסות, אך למזון שהיא דאורייתא, ולהבדלה שהיא דרבנן (עיין דברי מורנו הרב יוסף קאפח על הרמב"ם, שם, אות לד), אפשר בכוס אחד. ובעניין נישואין, אף שהנישואין וברכת המזון, כל אחד הוא עניין מן התורה, הכוס בהם, הוא רשות, ולכן די בכוס אחד. ואפשר לומר ברכת המזון היא דאורייתא, ושבע ברכות הן מדרבנן, ולכן די בכור אחד, עיין רבינו, ברכות, ב, ט, יז, בהערה י"ז של מורנו הרב יוסף קאפח.